בימים אלה מתחולל סיבוב נוסף בין חצי חינם לבין חברת אוסם על תנאים מסחריים כאלו או אחרים. אין כותב מאמר זה בא לקחת חלק ואו לחוות דעה במאבק זה, אשר אינו הראשון בין החברות, אשר גם במהלכו הורדו מוצרי אוסם מהמדפים של זכי שלום מחצי חינם.
אין ספק שצעד זה של הורדת מוצרי חברה מהמדפים הוא צעד דרסטי, אשר מן הראוי להשתמש בו בזהירות רבה אם בכלל, ודומה במידה רבה להשבתה של המשק, אשר גם כאן, עיקר הפגיעה היא בצרכן אשר בא לרשת לבצע את קניותיו.
הצרכן נפגע לא רק מהעדר המוצר על המדף, אלא גם מהעובדה שבדרך כלל ההנחה או ההטבה המבוקשת מהיצרן לא מגיעה או מגיעה בשיעור מופחת אליו. בעידן הקרטלים והמונופולים, דווקא חשוב לבקר ולראות את התופעה בעיניים ביקורתיות. נכון כתוב בעיתונים שישנן חברות מזון גדולות, אולם לצערנו ניתן לראות את עוצמתה של אוסם, בעיקר בחסרונה על המדף. עוצמת הקונצרן היא באיכות המוצרים, בשיווק ובפריסה רחבה של קטגוריות, אשר חלקן בלתי תלויות אחת בשכנתה. שכן לא מדובר רק על רחוב החטיפים המלוחים והמתוקים, אלא גם בפינת הרטבים והקטשופים, במחלקת דגני הבוקר, בפסטות ובביסקוויטים, במרקים וגם במדפי הסלטים של צבר, במקררים של טבעול והגלידות.
"בחור שנוצר" במדפי בקפה, במדפי שימורי בית השיטה, במגוון מוצרי עסיס בריבות, בג'לי ובתרכיזים, במדף הקמח ושקדי המרק ושלא לדבר על המטרנה המפורסמת ומגוון מוצרים לבעלי חיים. אמרת סופר - אמרת אוסם ולכן מאבק מסוג זה, נראה על פניו מיותר, שכן כול הצדדים ובעיקר הצרכנים, הם אלה שנפגעים.
עולם העסקים המודרני, מתחיל להשכיל ולהבין, שממאבק שכזה נפגעים כולם והחשוב מכול הוא, שתמיד ניתן להגיע להישגים משופרים יותר לכול הצדדים בדרך של משא-ומתן, הבנה וכיבוד הדדי ולא בדרך ברוטלית שכזו.
מערכות היחסים והקשרים בין יצרן לבין רשת, הן מערכות מורכבות ואין לחשוש ממתח או מטונוס, אשר לעיתים רק משפר ומשביח את התוצאה לשני הצדדים, אולם מלחמה שכזו היא עדות לחוסר בגרות ולחוסר בשלות של הצדדים, אשר "שוברים את הכלים", מהם נפגעים כולם ובעיקר הצרכן.
זכויות האסיר של אוניברסיטת באר שבע 
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
