ישראל בסביבה אסטרטגית משתנה

רוב הנחות היסוד הקיימות של השיקולים הביטחוניים והאסטרטגים של ישראל, מול כל שכנותיה, אמורים להשתנות בקרוב. זאת, לאור המהפכות והזעזועים במדינות ערב שמשנות את פני המזרח התיכון, אל הלא נודע של העתיד הקרוב.

גל המהפכות והמהומות הדרמטיות שהתחוללו בטוניס, מצרים, לוב, תימן וסוריה, סווגו בתקשורת בתחילת האירועים, תחת ההגדרה האופטימית "אביב העמים הערביים". רבים ממנהיגי המערב הדמוקרטי והנאיבי האמינו שהמדובר במהלך היסטורי שיוביל את החברה המוסלמית לדמוקרטיה אמיתית של חופש ומתינות.

תוך זמן קצר התבהרה התוצאה האמיתית של "האביב הערבי". סילוקם מהשלטון של הדיקטטורים החילוניים במצרים, תוניס ולוב לא הובילו לדמוקרטיה, אלא לאנרכיה, בדרך לדיקטטורות איסלמיות. חוסר הוודאות של הצפוי במדינות אלה, היא הודאות היחידה בשלב זה.

כמה מסקנות מההתפתחויות עד כה:

• כוחם של מפלגות "האחים המוסלמים" ודומיהן גובר ועולה בכל המדינות שבהם היו כבר בחירות, כמו בתוניס ובמרוקו, ואלה שיהיו במצרים.

• כל השליטים האוטוקרטים החילוניים ששלטו עשרות שנים, בתימן, במצרים, תוניס ולוב הודחו, ואילו בכל המדינות כמו סעודיה, מרוקו וירדן, שבהן שולטים חצרות מלוכה, הן עדיין יציבות.

• גוברות המלחמות הפנימיות בין הסונים לשיעים ובין המדינות "המתונות" לבין הקיצוניות. סעודיה מול אירן. טורקיה מול סוריה.

• הליגה הערבית מנסה לשנות דפוסי פעילות ולהטיל מרות, אולטימטום, וסנקציות על סוריה, בגלל ההרג ההמוני של מפגינים נגד שלטונו של אסעד.

• ארה"ב והנשיא אובמה מאבדים את כוחם והשפעתם במזרח התיכון, בעיקר בגלל מדיניות של זיג זג ביחס לכל מהפכה. "מדיניות" של פער בין המלל לבין הפרקטיקה. ארה"ב הפעילה מדיניות שונה בכל מדינה ערבית. הדימוי של ארה"ב בעיני ההמונים הוא כמעצמה נחלשת, שאין לסמוך עליה.

• נכון לעת הזו, העובדה הבולטת ביותר של תוצאות המהומות של המהפכות היא שהשלטון בפועל הוא בידי ההמון - המונוקרטיה. רוב המהפכנים בארצות ערב, ששולטים ברחוב הם אנלפבתים איסלמיסטים.

• כל המהומות שהתחוללו במדינות ערב, התרחשו בגלל בעיות פנימיות כלכליות, וסוציאולגיות, בנוסף לדיכוי פוליטי מתמשך. אמריקה, ישראל, והבעיה הפלשתינית עדיין לא הגורם שמוביל את ההמונים בהפגנות.

• כל המומחים והפרשנים לא חזו את גל התפרצות המהפכות במדינות ערב. חוסר הודאות למה שצפוי חיסל סופית את היציבות, שעליה ובשמה התבססו כל הפרשנויות של המומחים שטעו בגדול.

ההשלכות האסטרטגיות על ישראל

ישראל עומדת בפני חזית איסלאמית חדשה שמחליפה שליטים ערבים שהיו בקשרים ובהבנות עם ארה"ב ועם ישראל. שינוי של זעזוע הסטטוס קוו. קיימת סכנה של גידול בנפח הטרור האיסלאמיסטי הלא ממוסד. לקבוצות הטרור השונות יש יכולות להשגת נשק בקלות רבה. בהנהגות החדשות שמתגבשות במדינות ערב, לאחר המהפכות ולאחר הבחירות, יעלו אליטות חדשות פחות מנוסות ופחות מתונות ביחסים בינלאומיים. כתוצאה מכירסום גובר והולך של השלטון הריבוני במצרים במיוחד, יש חשש שסיני תהפך לטריטוריה מופקרת, בשליטת הטרור האיסלאמי נוסח הג'האד הגלובלי. אין שום סיכוי להגיע לפשרה ולפתרון הסכסוך עם הפלשתינים, לאור המציאות החדשה ולאור הפיוס בין פת"ח לחמאס.