מדינת האנשים הרעים

כמה שינסו לייפות את המציאות ולצייר אותה בצבעים עליזים, מדינתנו היפה היא מקום של אנשים רעים. איבדנו את החמלה והאנושיות, והכל סובב סביב הכסף והצרכים המיידיים שלנו. אני אתחיל ברשימה ותראו שזה זולג לכל תחומי חיינו וכמעט בכל מקום.

כשאני אומר רוע, מה הדבר הראשון שאתם חושבים עליו? אצלי משום-מה ישר קופצות לראש מחשבות על התעללות בקשישים ובמוגבלים. לכאורה, כלפי חוץ, כשרואים קשיש עם פיליפינית או עובד ישראלי, חושבים שהמטפל הזה עובד קשה ומקבל גרושים בתמורה, אבל לא חושבים על ההתעללות שעובר אותו קשיש בחדרי חדרים.

בכביש המצב קטסטרופלי עוד יותר ובכל פעם שהגענו הביתה בשלום צריך לעשות תפילת הודיה. אנחנו לא מתחשבים אחד בשני וחושבים שכשהמפתח נתקע בסטארטר ושומעים את נהמת המנוע שאנחנו הולכים למגרש הראלי להתחרות, ולא חושבים על שאר משתמשי הדרך שרק רוצים להגיע בבטחה ליעדם. ואם יש לך רכב גדול, אז אתה עסוק ב"לחתוך" כל היום, כי אתה "לא סופר" אף אחד.

בסופרמרקט, ליד התור בקופה, תמיד יהיה זה שממהר, זה שהיה כאן קודם ושכח להביא שקית חלב מהמקרר, וזה שבחוצפה עוקף את כולם אבל אף אחד לא מצייץ, כי הוא נראה מפחיד ואף אחד לא רוצה להסתבך איתו. ראיתם מה קרה בפתיחה של חנות "forever 21". החנות נראתה אחרי הפתיחה כמו אחרי פוגרום, ואני בטוח שהבעלים התחרט על ההחלטה האומללה לפתוח כאן סניף. מישהו יצטרך לנקות ולסדר את הבלגן שהשארנו שם וזה לא יהיה קל. כמה רוע וחוסר התחשבות מצידנו.

ארץ אוכלת יושביה

אנחנו אכולי שנאה אחד כלפי השני. יהודים שונאים ערבים, ערבים שונאים את כולם, אשכנזים שונאים מזרחיים שמצידם שונאים רוסים אבל אוהבים רוסיות, רוסים שונאים אתיופים ומזרחיים וההפך, שמאלנים שונאים ימניים וימניים שונאים שמאלנים. וכולם יחד שונאים את הדוסים. כמה רוע יש בנו, כמה?! התחשבות וכבוד הדדי הפכו למילים גסות. ממש מוקצות מחמת מיאוס וחוסר שימוש.

אפילו בצפייה חטופה בסרטים המצוירים של הדור החדש מלמדים את העוללים להיות רעים, חמדנים ונוכלים. לא מאמינים לי? שבו וצפו יחד עם ילדכם בסרטים האלה. המסרים שיוצאים משם מזעזעים, לא פחות מכך.

וזה היה קמצוץ, על קצה המזלג. הרוע, הכסף, הרייטינג וה"צהוב" שולטים כאן בכל מקום. לא פלא שהעולם מסתכל עלינו בזכוכית מגדלת. אחרי הכל, אנחנו מדינת היהודים והתיימרנו בעבר להיות אור לגויים. כיום אנחנו בקושי נרות חנוכה עמומים.