מהותו של תכנון מס בינלאומי

כיום, בתחילת המאה ה-21, ממשיכה וגוברת תופעת הגלובליזציה הבינלאומית, שהחלה להופיע במלוא עוצמתה לקראת סוף המאה הקודמת. לאחר הורדת חומות המכס ברוב המדינות המערביות כתוצאה מהסכמי שוק משותף והסכמי "אזורי סחר חופשי", האיחוד בתקינה הבינלאומית - הפך שוק הסחורות והשירותים לשוק בינלאומי חסר גבולות.

תוכנית עסקית ראויה לשמה, אינה יכולה להתעלם מהשפעות המיסוי של הארגון העסקי. השפעות המתחילות בהחלטה היכן למקם את מרכז הארגון? צורת גיוס ההון? הגדלת ההון? אופי ההשקעה, התייחסות לתמלוגים או זיכיון נדרשים, ולבסוף החלטות בדבר הפעילות העסקית הרגילה של הארגון ועד ההחלטה כיצד לחלק את הרווחים באופן מיטבי למשקיעים במינימום מס בכדי להגדיל את התשואה נטו למשקיע.

הגלובליזציה מקלה כיום, יותר מאי פעם, לשלב בתוכנית העסקית החלטות על מיקום הארגון העסקי במדינות שונות או באזורים שונים. מובן שההחלטה אינה נובעת רק משיקול מס, אלא גם משיקולי גיוס כוח אדם ועלותו, קירבה פיזית ונוחות שליטה וניהול. אך לשיקול המס מרכיב גבוה בהחלטה, שכן אחוז המס הגבוה המקובל בחלק ממדינות העולם, כגון בישראל יכול להגיע כיום, עד 36% לחברות, ועד 49% ליחידים ולא פחות מ-52% מס על רווחים שיחולקו למשקיעים.

מכאן, שלשיקולי מיסוי חשיבות רבה בקביעת הקמתו והתנהלותו של הארגון העסקי.

הרחבת הגלובליזציה עקב ההגברה הצפויה בשימוש באינטרנט ככלי לביצוע עסקאות, שיפור התקשורת הקולית והחזותית הבינלאומית, רק יגבירו וירחיבו את מרחב ההחלטה על שימוש באמנות מס ובמקלטי מס לצורך חסכון מס לארגונים עסקיים.

כיום, קשה להגדיר אפילו את מקום היווצרות ההכנסה בעסקאות בינלאומיות, כאשר בחברות רב לאומיות פרישת הייצור, הסניפים והניהול רחבה ומתפרשת על כדור הארץ כולו, מהמזרח הרחוק באסיה, אפריקה, מערב אירופה, מזרח אירופה ועד ארה"ב וכו'.

בעידן הקודם התייחסו למיסוי בעיקר כמכשיר לחלוקתה מחדש של ההכנסה הלאומית, וכן כמקור לכיסוי הוצאות הממשלה. בעידן הגלובלי החדש יש למיסוי השפעה משמעותית גם על צמיחתה של המדינה, תנועת אנשים, הפעילות העסקית, ההון והידע בין המדינות, ועל חלוקת העושר הגלובלי בין המדינות ובין הארגונים העסקיים הרב-לאומיים.

מדיניות מיסוי הפכה למכשיר במאבק הכלכלי בין מדינות, והגלובליזציה מגבירה, כאמור, מאבק כזה, ולא פלא כי לאחרונה אנו נתקלים ביותר ויותר החלטות בדבר מיסוי כדי לגייס השקעות - ראה הטיפול המיוחד בהקמת מפעל אינטל בקריית גת בישראל. מאידך, מתגבר הרצון להילחם במקלטי מס ותכנוני מס אסורים, על-ידי יחידה נפרדת לצורך כך בנציבות מס הכנסה.

ישראל אינה יכולה להיבדל ממגמת הגלובליזציה, ולכן עליה למצוא את הדרכים להשתלב בעולם העסקי העולמי גם בתחום המיסוי ושיעורי המס, אחרת, נימצא עצמנו "מייצאים" לחו"ל את מיטב ההון האנושי שלנו, ונותרים עם מעט ארגונים עסקיים שמרבית עיסוקם קמעונאות או מתן שירותים מקומיים בלבד.

הרפורמה במיסוי בינלאומי, בתוקף משנת 2003, הפחתת המיסוי על יחידים ועל חברות, הם צעדים נכונים בדרך להעמדת ישראל, במבחן המציאות הגלובלית. צעדים בונים אך טרם מספיקים. דרוש עוד טיפול בעניין מיסוי נאמנויות זרות, מיסוי ועידוד משקיעי חוץ בישראל, קביעת מוסד הפרה-רוליניג לאישורי תכנוני מס מראש - בחוק ועוד.

________________

הכותב הוא עורך דין ורואה חשבון. המאמר התפרסם במקור באתר האינטרנט .