מה יהיה אתמול

בכנסת דנו בשאלת ההכרה בשואת העם הארמני. כל זמן שיחסינו עם טורקיה היו טובים, לא הכרנו, עכשיו שארדואן מתנהג בנבזות אנחנו שוקלים מחדש אולי ככה נתנקם בו קצת. וכפי שכותבת פזית רבינא, ראש הממשלה ומשרד החוץ מפעילים לחצים שלא להכיר כי יש איזה אינטרס נורא חשוב שעלול להכריע איזו מערכה נורא קריטית, והוא תלוי בשיתוף פעולה טורקי ולכן אסור להרגיז אותם עכשיו.

ויש ויכוח מוסרי האם אנחנו היהודים יכולים להרשות לעצמנו להכחיש שואה גם אם זה נורא כדאי לנו. אבל לא זו השאלה. איך אף אחד לא שואל מה בכלל פירוש הדבר שישראל מכירה או לא מכירה בשואת העם הארמני? אולי מחר תדון הכנסת בשאלה אם העולם עגול או שטוח?

נדמה לי שלאיש בעולם החופשי אין ספק שהיה שם רצח עם בממדים של מאות אלפי הרוגים, אנשים נשים וטף. אבל אפילו נניח שיש היסטוריון שחושב שזה לא באמת התרחש, מה זה שייך להחלטה פוליטית של מדינה? מה, הכנסת מחליטה מה יהיה אתמול? יעלה על הדעת שאיזו מדינה מערבית דמוקרטית תדרוש ממדינות אחרות להחליט, אחרי שיקול מדיני של מה כדאי להן, מה היה ומה לא היה לפני מאה שנה? אפילו השלטון הקומוניסטי ברוסיה הסובייטית, שעסק בלי הרף בשכתוב ההיסטוריה, לא העלה בדעתו שהוא יכול לדרוש ממדינות חופשיות להשתתף בדבר הבזוי הזה.

התשובה האמיתית היא שמדובר במדינה מוסלמית. וסליחה על הדיבור הבלתי תקין בעליל, אבל מקובל בעולם המערבי, וישראל בתוכו, שממוסלמים לא מצפים להתנהגות הגיונית. הם סוג של ילד מפגר. אם הם אומרים שגשר המוגרבים חותר תחת יסודות אל-אקצה, לא משנה מה אומרת המציאות. אם הם ירצו החלטה ישראלית שהעולם שטוח, נשקול את זה בהתאם לאינטרסים שלנו. בדרך הזאת לעולם לא נגיע ליחסים טובים איתם. כי הם לא באמת ילדים מפגרים, והם מבינים מצוין את רמת הזלזול התהומי בהם, המתבטאת בעובדה שאנחנו מקבלים מהם דרישות פרימיטיביות שלא היינו מקבלים מאף מדינה מערבית.