|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
בלאט בלאט, מודה בנק ישראל שמחירי המזון בישראל גבוהים ב-30% מהמדינות המקבילות ב-OECD, והוא מגלה עוד שזה סיפור של כמה שנים
|
|
נמכרים ביוקר [צילום: יח"צ]
|
|
|
|
|
אם חשבנו שיש גבול לשמיים, אז מסתבר שלא. ממוצע מחירי המזון יקר כאן יותר ב-30%, אך התוצרת החקלאית יקרה אף יותר. יצעקו היצרנים, התעשיינים והמשווקים עד השמיים, הבעיה היא לא מיסוי, הבעיה היא לא מים, הבעיה היא לא כוח-אדם. כאשר המחירים כל-כך גבוהים, יש יד מכוונת, יש יד המונעת תחרות בכוונת מכוון, ואותה יד גם גורפת את הרווחים העודפים לכיס. כאשר אין תחרות, יש רגולטור, ואצלנו, במוצרים חקלאיים, אין תחרות ואין רגולטור, פלא פלאים.
ראינו שבתחום הסלולר היו שמנעו תחרות. בא הרגולטור, נתן מכה שאין להם מושג מאיפה באה להם, אפילו ללקק את הפצעים הם לא יכולים, כי סטיב ג'ובס חתך להם גם את הלשון. היו חסמי תחרות במעבר בין חברות האינטרנט והטלוויזיה. בא הרגולטור, הוריד נאבוט - כולנו נהנים. רק במוצרים חקלאיים אין רגולטור במוצרי חקלאות. חגיגה בסנוקר.
"שרשרת המזון" החקלאית
בואו ננסה לבחון את "שרשרת המזון" של המוצרים החקלאיים. בכל מדינה ממדינות העולם המערבי, מאפשר הציבור לחקלאים להתארגן וליצור הסדרים כובלים. בניגוד לקורה בכל שאר השווקים, חקלאים עובדים באזור מסוים. אם כל אחד מהם היה נדרש להקים את כל אמצעי הייצור, לא הייתה כל התעשיה הזו כלכלית. התאגדות של חקלאים בהסדרים כובלים, היא כאמור בטווחי נסיעה סבירים ברכב, ואינה יכולה בדרך-כלל להזיק לציבור.
בכל מדינות העולם, שם זה מתחיל, הפטור מהסדרים כובלים לחקלאות, ושם הוא גם מסתיים. בחלם שלנו, ערש מפא"י לדורותיה, הכללים שונים. הפטור מהסדרים כובלים מתחיל בזרעים וברגבים בשדה, חוצה את כל תהליכי הגידול, העיבוד והייצור, עד המשווקים. אצלנו אפשר לתאם מחירים חופשי-חופשי ובלבד שמדובר בתוצרת חקלאית ונגזרותיה. וככל שהישראלי הממוצע נעשה יותר עני, כן מרכיב החקלאות בסל ההוצאות שלו הולך וגדל, וכך מקבל הישראלי העמל סטירה בלחי ימין, ובתור נחמה הוא חוטף עוד אחת בלחי שמאל, ובאמצע הוא הולך למילואים לשלושה שבועות וחוטף גם איזה טיל או שניים לקינוח.
אנחנו מעדיפים שלא יביאו שימורי טונה ארוזים מחו"ל, אנו מוכנים לשלם את ה"קנס" הכרוך בייצור מקומי על פני ייצור סיני זול ונצלני. אין כל צורך להביא גבינות מחו"ל על-מנת להתחרות בייצור המקומי. יש לחייב את הייצור והשיווק המקומי להתחרות בינו לבין עצמו, וזאת על-ידי החלת כללי השוק גם על ייצור הנגזר מחקלאות וגם על שיווק תוצרת חקלאית.
אותם גורמים בעלי הון אשר לא רוו נחת מההחלטות של ממשלת נתניהו בתחום הגז והתקשורת, חייבים לראות שוב את נחת זרועה של הרגולציה, הפעם בתחום המזון, קודם כל ולפני הכל באמצעות החלת חוק ההגבלים העסקיים במלואו על יצרנים ומשווקים של מוצרים חקלאיים ונגזרותיהם.
|
| תאריך:
|
03/02/2012
|
|
|
עודכן:
|
05/02/2012
|
|
אפרים הלפרין
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
scs
|
5/02/12 18:49
|
|
על המנוף האשדודי שירים את אסיה, על הדוקטורט של יאיר לפיד, דיווח מעולם הישיבות כולל מעשה נורא שאירע בשיעור תורה בליל שבת, על כרטיס סטודנט לכנסת, ושטרות הביטחון של שר האוצר
|
|
|
|
|
שבת פרשת בשלח נקראת שבת שירה, על שום שירת הים שבמרכזה שאמרו ישראל לזכר נס קריעת ים סוף. בשירה זו נטלו חלק פעיל בנפרד גם הנשים, שיצאו בריקודים ובמחולות בעקבות מרים הנביאה, אשר לראשונה במקרא מופיעה כאן בשמה ובהנהגתה הלאומית הגלוייה כנביאה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אני פוחד מהמקלדות, שהקלידו עליהן מאות אמירות שבח לַכּוֹס של אנסטסיה. אני פוחד מהאותיות העבריות היותר מדי רבות שיצאו מהמקלדות, הצטרפו למלים ולמשפטים, שהביע אכזבה שֶׁהַכּוֹס של אנסטסיה לא הכילה מים רותחים.
|
|
|
|
|
יש הרבה אי בהירות בכל הנוגע למחתרת הראשונה שפעלה בארץ נגד המשעבד הבריטי - "ברית הבִּריונים", ששמה מטעה לחשוב שמדובר במחתרת "בִּריונית". למעשה הייתה זו תנועה לאומית רביזיוניסטית שפעלה בארץ ישראל בשנות ה-30, שהקימה את המחתרת הראשונה שהתנגדה לשלטון הבריטי ודגלה בשיבת העם היהודי לארצו, אפילו בכוח הזרוע. מקימי התנועה היו - ד"ר אב"א אחימאיר, המשורר אורי צבי גרינברג והסופר ד"ר יהושע יבין, והיא שזרעה למעשה את זרע המאבק המזוין בבריטים, שהתבטא מאוחר יותר בהקמת המחתרות אצ"ל ולח"י. ביום רביעי, 8 בפברואר 2012, בשעה 19.00, במרכז מורשת בגין, בשנת היובל לפטירתו של המנהיג וההוגה הציוני הגדול, יחשוף בנו, יעקב אחימאיר, שדר הטלוויזיה הידוע, את פניה האמיתיות של "ברית הבריונים" ואת אישיותו המיוחדת של אביו, במלאת 50 שנה לפטירתו.
|
|
|
|
|
מה למדנו מההיסטוריה ומדברי חכמינו שבכל הדורות, מה פסק קרדאווי ומה צייצה חכמת פיזיקה על הת...
