מינוי מנהל רשות המיסים - בג"ץ שגה

בג"ץ קיבל את עתירתו של משה אשר, פקיד השומה למפעלים גדולים ברשות המיסים, כנגד החלטתו של שר האוצר, יובל שטיינמץ, שלא להמליץ לממשלה על מינויו לתפקיד מנהל רשות המיסים. אני מכיר את משה אשר עוד כשהיה עוזרו של נציב מס הכנסה קודם, וגם בתפקידו הנוכחי כפקיד השומה למפעלים גדולים פגשתי בו מספר פעמים בנסיבות מקצועיות.

אין עוררין על כך שאשר הינו מומחה מיסים מן המעלה הראשונה. בשונה מבעלי תפקיד רבים אחרים הוא אף מקשיב לטיעונים של הצד שכנגד, אינו משתכר מעצמו ומוכן להשתכנע מעמדות אחרות. אשר הוא אדם נעים הליכות, אך בעל עמוד שדרה; הוא יעמוד על שלו כשהוא משוכנע בצידקתו. בזמני כנציב מס הכנסה משה אשר טרם עבד בנציבות, לא הייתי ממונה עליו ולכן אינני יכול לשפוט מה יכולות הניהול שלו, והאם הוכיח עצמו בתחום זה.

עצם פנייתו לבג"ץ, כנגד השר הממונה עליו, מוכיחה אומץ לב ודבקות במטרה ובמה שהוא מאמין בו. ועדת איתור שמינה שר האוצר, בראשות מנכ"ל האוצר לשעבר, סברה כי אשר מועמד מתאים והמליצה לשר למנותו למנהל רשות המיסים. שר האוצר, שבחן את קורות חייו, את המלצותיו ואת ניסיונו, נפגש עימו והחליט כי לאשר חסר ניסיון ניהולי מספיק, הדרוש לדעת השר בימים קשים אלה למערכת המס, והוא מעוניין למנות לתפקיד אדם שניסיונו הניהולי מוכח יותר שיוכל להוביל את רשות המיסים לעתיד טוב מן ההווה הבעייתי בו היא נמצאת.

משה אשר, שראה כיצד מתרחק ממנו התפקיד אליו הומלץ על-ידי וועדת האיתור, עתר בזכות לבית המשפט העליון, וזה קיבל את טיעוניו וקבע כי על שר האוצר להביא את הצעת מינויו בפני הממשלה.

להחלטת בג"ץ כמה היבטים בעיתיים:

• תפקיד ועדת איתור, כעולה משמה, הינו לאתר מועמדים ולהמליץ עליהם. אין זה מתפקידה להחליט על המינוי שהוא בסמכות השר. השר הוא זה שאמור לקבל החלטה ולהמליץ לממשלה על מועמדו לראשות רשות המס. בג"ץ יצר מצב לפיו וועדת האיתור היא סמכות עליונה, מעל השר, והמלצתה היא למעשה החלטה בדבר מינוי. לא זה מה שכתוב בכללים.

• הוועדה נמנעה מלזמן מועמדים כשירים אחרים מתוך אגפי המיסים, וכך צימצמה את אפשרויות בחירתה מראש.

• סביר וראוי כי בג"ץ יגן על בעל משרה ששר כלשהוא רוצה לסלקו מתפקידו (אם אותו בעל משרה אינו במשרת אמון או בחוזה המאפשר הפסקת עבודתו), אך אין זה סביר שבג"ץ יכפה מינוי שטרם נעשה על שר שאינו מעוניין בו, כאשר לא השתנה לרעה מצבו של המועמד בשל אי מינויו.

• שר האוצר הוא האחראי לתפקוד מערכת המס. כשלון של רשות המיסים ייזקף לחובתו. והנה, כופים עליו מינוי של מי שלשר אין אמון שיצליח בתפקידו. מה יקבע מבקר המדינה לגבי שר המשטרה, אם היה נכפה עליו מפכ"ל והמשטרה הייתה כושלת? או לגבי שר פנים שנכפה עליו מנהל מכבי אש שהוא סבור שאינו מתאים, והייתה פורצת שריפה בכרמל? האם השרים יכולים להיות אחראיים לכשלונות בנסיבות כאלה?

• אפילו במקרים של פיטורין בלתי קבילים, קובעים בדרך כלל בתי הדין לעבודה כי יגיע פיצוי לעובד הנפגע, אך רק לעיתים רחוקות יכפו על מעביד להעסיק את מי שהוא אינו חפץ בו. מקרה בו אין מדובר בפיטורין או בהפחתה בתנאים אלא בקידום, החלטת בג"ץ מהווה לטעמי התערבות קשה ובלתי מוצדקת.

• נכון שבמהלך העניינים קיבל השר עצות רעות מהסובבים אותו, ופעל בדרך לא חכמה ולא נאותה להשיג את מבוקשו, בין השאר על-ידי שינוי דרישות המכרז תוך כדי הליך. עדיין לא סביר שדי בכך כדי לכפות עליו מינוי. הדרך הנאותה היא להתחיל את כול ההליך מחדש, ובכך לתקן הן את טעויות השר והן את טעויות הוועדה.

• ולבסוף, לא שר האוצר הוא הסמכות האחרונה למינוי. הממשלה צריכה לאשרו. מה יקרה עתה, כאשר שר האוצר יביא את המינוי לאישור הממשלה במצוות הבג"ץ (הוא כבר הודיע שכך יעשה), וזו לא תאשר את משה אשר לתפקיד? האם יטען בג"ץ שהממשלה, גם היא כשר האוצר, היא רק חותמת גומי להחלטה שהתקבלה על-ידי וועדת איתור? תשבי יתרץ שאלות וקושיות.