ספר החיים והמתים הישראלי

שר הטבעות הוא ספר פנטזיה אפית שנכתב על-ידי הפילולוג האנגלי ג'. ר. ר. טולקין. שם הספר מתייחס לשר האופל סאורון, האנטגוניסט הראשי. בתקופה קדומה חישל סאורון את הטבעת האחת ששולטת בשאר טבעות הכוח, נשק אולטימטיבי בניסיונו להשתלט על הארץ התיכונה. אדמות הארץ התיכונה מאוכלסות בבני אדם.

בן בריתו של שר האופל סאורון הוא סארומן, מכשף רב עוצמה שכרת ברית עם סאורון. מי הם שר האופל סאורון וחברו סארומן, בספר החיים והמתים הישראלי, הלא הוא ספר גירוש גוש קטיף?

סיפור אמיתי של מעגל מכושף

התשובות מתבררות בספר 'תכלית ראויה', המתאר את תוצאות החקירה של צוות אזרחי, המצ"ח (הכנה מנטאלית - צוות חוקר), אשר ירד לעומקן של הסיבות אשר הביאו הן לגירוש גוש קטיף, ביום האפל ביותר בהיסטוריה הציונית והיהודית, והן לתבוסה במלחמת לבנון השנייה.

המחברת רות איזיקוביץ, הייתה חברה בצוות המיוחד, הרב תחומי, שחקר את הסודות השמורים ביותר של ההפיכה הצבאית שחולל הפיקוד הצבאי העליון, בהפכו את הצבא להגנת ישראל לכוח משימה נגד אזרחים, בניגוד לחוק. זהו סיפור של ערכים שנמחקו, שקרים, הונאות, שוחד, איומים ואלימות של יהודים שמוחותיהם נכבשו תחת מניפולציות פסיכולוגיות - נגד יהודים מתיישבים חלוצים שהם הם מלח הארץ ועתידה המובטח של מדינת ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית אמיתית.

אבל יותר מכל, זהו סיפור אמיתי, של מעגל מכושף, אותו בנו אנשים ממשיים, שגיבורי טרילוגיית שר הטבעות משמשים להם רק כמשל חיוור. המציאות עולה על כל דמיון ובדיון. במקרה הישראלי התעלו תואמי סאורון וסארומן הישראלים הממשיים על הדמויות הספרותיות, בהרבה.

על-פי המחקר של המצ"ח, הסיפור האפל נחשף לעין כל, בכתב העת של הפסיכולוגים - 'פסיכולוגיה צבאית' אותו הפיקו פסיכולוגים של ממד"ה - מחלקת מדעי ההתנהגות - ואזרחים בשירות הצבא, בדצמבר 2006 שיצא אחרי מלחמת לבנון השנייה, שנה וחצי לאחר הגירוש . בקיץ 2010, הורחבה החשיפה בראיון שניתן לרחל גינסברג מהעיתון 'משפחה'. תוספת משמעותית לחשיפה ניתנה באמצעות ראיון שערך כתב עיתון 'הארץ'.

צה"ל הפך למשטרת מחשבות וזרוע ביצוע פוסט מודרנית

מתברר שנעשתה בישראל הפיכה צבאית במסתרים. המכון לתורת המערכה - להלן המלת"ם, ואחריו ממד"ה, הפכו את צה"ל לצבא בעידן פוסט מודרני, בו אין עוד מלחמות קלאסיות. אין לכאורה, אויב מדינתי. כעשר שנים ישב בראש המלת"ם תא"ל שמעון נווה. אותו שמעון נווה ניהל משם את המלחמה הפוסט מודרנית. כדוקטור צעיר, שכנע את הרמטכ"ל אמנון ליפקין שחק ליצור תורת לחימה חדשה המכונה פצל"ם - פעולות צבאיות לא מלחמתיות.

במילים אחרות יש לנו כאן זיהוי ברור: תא"ל שמעון נווה הפך חלקים נרחבים מצה"ל למשטרת מחשבות ולזרוע ביצוע פוסט מודרנית. הוא בנה צבא צללים בתוך הצבא האמיתי.

שנתיים אחרי הגירוש חשף תא"ל שמעון נווה את ההפיכה הצבאית החשאית שהכין ועמד בראשה עשר שנים, לפני שהמכון אותו הקים פורק בעקבות דוח קשה של מבקר המדינה.

שניים מתלמידיו הבולטים במכון לחקר תורת המערכה היו תא"ל אביב כוכבי, לשעבר מפקד הצנחנים ואוגדת עזה, ותא"ל גל הירש, שכזכור הודח מתפקידו בעקבות מלחמת לבנון השנייה, והנה כעת חוזר להיות סגן מפקד פיקוד העומק, במדי מילואים. אני תפילה כי זה האחרון יכה על חטאו ויכפר עליו בהתמסרות מלאה למשימת ההשמדה של אויבינו הרחוקים, וידאג לצרף עימו בתהליך התשובה את שאר מפקדי צה"ל וזרועות הביטחון שהלכו כמהופנטים אחרי שמעון נווה וסיעתו.

ערכות 'הכנה מנטלית' מסדנת האופל

באמצע חודש דצמבר שנת 2003, העלה כזכור ראש הממשלה אריאל שרון, לראשונה בהרצליה, את תוכנית ההינתקות מחבל עזה. עורך הדין ויועצו של שרון, דב ויסגלס, מייד התחייב על כך בפני האמריקנים לא רק לגבי עזה אלא גם לגבי הגדה. בינואר 2004, כבר ישבו בחשאי פסיכולוגים לגבש תוכנית, וביסל"ם (בית ספר למנהיגות של צה"ל) התחרה בממד"ה (מחלקת מדעי ההתנהגות בצה"ל) על טיבן של 'הכנות מנטליות למשימת ההינתקות'. היו אלה ערכות 'הכנות מנטליות למשימת ההינתקות', לשוטר, למ"כ, למ"פ ולמג"ד. ערכה לכל דרג.

כל זאת, ללא ובטרם החלטת ממשלה וכנסת. רק בפברואר 2005, שבעה חודשים לאחר מכן, אושרה התוכנית בכנסת.

ערכות 'ההכנה המנטלית' הללו יצאו מסדנת האופל של מניפולטורים מודרניים רבי עוצמה. אלה היו פרופסור חיים עומר, נחמן אלון - יו"ר לשעבר של האגודה הישראלית להיפנוזה. עבור אנשי המקצוע והקהל האינטלקטואלי, הוציאו חיים עומר ונחי אלון סמוך לגירוש, ספר טיפולי, כביכול, בשם 'השטן שבינינו'.

בספר שזורים רמזים אקטואליים סמויים למתרחש בארץ ויש בו מספר רב של מסרים היפנוטיים התומכים בגירוש. הספר מבלבל מאוד ולכן מאוד אפקטיבי. התוצאה המתקבלת היא שהציבור המתנגד לגירוש הומשל, בדרך עקיפה, לנער אלים ומסוכן בהתקף של טירוף, בעת שצבא שמנה 60 אלף חיילים מגרשים, הומשל להורה אוהב, הבא לחבק בכוח רב את הנער המשתולל, כדי להרגיעו.

משרק עלה גירוש היהודים על דעתו של ראש הממשלה אריאל שרון, לפני כל הליך דמוקרטי, מצאה 'הקרן לישראל החדשה' כר פעולה מיטבי לפועלה הידוע בתמיכה בארגונים המבקשים לשנות את סדר היום הפוליטי בישראל ולהטותו לשמאל רדיקלי. בהודעה לעיתונות כתבה הקרן כי "הסדירה לשני פסיכולוגים - פרופסור חיים עומר מאוניברסיטת תל אביב, ונחי אלון, פסיכולוג קליני... את אימון העומדים בחזית - משטרה וחיילים". כלומר, שני הפסיכולוגים היו קשורים לקרן הממומנת על-ידי האיחוד האירופי וקרן פורד.

שני הפסיכולוגים המוזכרים, יזמו את "ההכנות המנטליות" לגירוש, וייצרו בקפידה מקצועית ובשיתוף עוד כארבעים פסיכולוגים, חלקם מן השמאל, את ערכות "הכנות מנטליות למשימת ההינתקות". כל זאת תוך הקצאת משאבים רבים מתקציב הביטחון.

בערכות ההכנה המנטלית מתארים ומאפיינים הפסיכולוגים התנהגות המון ומסמנים את גבול המעבר מציבור להמון. הם מכוונים זאת למתיישבים, ואותם מאפיינים - הסרת אחריות, אנונימיות, וכן חסימת גבולות ההיגיון והמחשבה, פיחות ביכולת הבקרה העצמית, בעכבות וברמה המוסרית - כל אלה פלשו לקרביהם של החיילים, שהפכו בזה להמון נגרר בשל לחץ קבוצתי לביצוע פשע, "פשע נגד העם היהודי", כפי שהגדיר את הגירוש אחד מאלופי צה"ל - גרשון הכהן.

ההסכמה שבשתיקה של כלל הפסיכולוגים

אנשי המקצוע, והבכיר בהם פרופסור מולי להד - פסיכולוגים ועובדים סוציאליים - ידעו להעריך מראש את הנזקים הצפויים, הן לחיילים ולחיילות המגרשים והן למגורשים והמגורשות. למרות זאת הם שיתפו פעולה ביודעין בהסכמה או הסכמה שבשתיקה. לא היה ארגון אחד שיתריע, שיזעק על הצפוי.

השתיקה הקיפה את כלל הפסיכולוגים של משרד הבריאות וכל מערך בריאות הנפש. מערך השירות הפסיכולוגי של משרד החינוך, משרד הרווחה על כל מערכותיו הטיפוליות, הסתדרות הפסיכולוגים. שתקו גם המועצה לשלום הילד. נט"ל - ארגון נפגעי טראומה לאומית, שתק. מומחי הארגון הישראלי לטיפול בפסיכו טראומה, שתקו.

לבסוף, אותו כישוף מהפנט שהוטל על צמרת צה"ל, מפקדיו, וחייליו, וגם על עם ישראל של הקו הירוק, גבה את קללתו הנוראה במלחמת לבנון השנייה. וכך כתבה ועדת וינוגרד, שחקרה את סיבות מחדלי מלחמת לבנון השנייה:

"הייתה הצטברות של תהליכים ותובנות שהשפיעו על גיבוש תפיסת ההפעלה הצה"לית ואשר בתורם השפיעו ... על תהליכי החשיבה של צמרת הדרג המדיני והצבאי... במיוחד היסודות הבאים: היערכות צבאית ותודעתית לטיפוס העימות בעצימות נמוכה ובעל התמשכות גבוהה של הזירה הפלשתינית. אמונה כי עת המלחמות הקונוונציונליות/המסורתיות עברה, וכי שיקולים כגון...הישגים צבאיים ... וניצחון...אינם הולמים עוד את זירות העימות של ישראל. וסיימו ממש במילים המדהימות הבאות: "הייתה רתיעה כמעט מאגית מכיבוש שטח, מאבידות".

עם ישראל וצבא ההגנה לישראל - האם למדנו מלקחי העבר הלא רחוק הזה? יש סימנים טובים שצה"ל חוזר לתפקידו וייעודו המקורי והבלעדי. עוד מלאכת התיקון מרובה, בעל הבית דוחק, והפועלים למען התיקון עדיין עצלים מידיי. נקראים כולנו לזרז למזורזים ולחזק למחוזקים.