חנין זועבי צודקת

דרך עננת הזעם אודות דבריה של ח"כ חנין זועבי בראיון לדני קושמרו (25.2.2012) אפשר וצריך לחדור בכלים של הבנת התרבות שממנה באה.

הדבר הראשון שזועבי אומרת בראיון, כאשר היא נפגשת עם הטיפוס הנתעב ביותר האפשרי - יהודי ריבוני מלהבים, המדבר אליה דברי חנופה ופייסנות - הוא שהיא טרוריסטית, מחבלת. היא אומרת זאת בהתרסה, כנעיצת פגיון בצוואר החוצפן, באופן ברור. כן, אני טרוריסטית. אני מחבלת, אני משתמשת באמצעים שהופקדו בידי כדי לחבל בפרויקט הציוני, לא בצחוק, ברצינות, כי לי אין חוש הומור.

רגע, כיצד הגעתי למסקנה שדני קושמרו המתאפיין בנחישות נחמדת, הוא חנפן ופייסן? מן הפתיח שבו הוא קובע כי זועבי אינה מקובלת על כל ערביי ארץ ישראל. מניין הוא יודע זאת? הוא לא יודע. הוא אומר דברים שהם התקינות הפוליטית המקובלת, גם אם אין להם שחר. בכך העמיד עצמו קושמרו כנחות, כד'ימי, עוד לפני ששאל את השאלה הראשונה.

המשפחולוגיה של זועבי מרשימה: חברי כנסת, שופט בית המשפט העליון, חמולה ענקית שהיא לב הממסד הערבי-ישראלי, מרשימה רק את מי שאינו מבין את מהות האיסלאם. קושמרו מציג את החמולה כמי שהיו חלק מן הממסד הישראלי השואף לשלום ושיתוף פעולה. הוא אינו מסוגל להעלות את האפשרות שגם הזועבים הבכירים עשו כמצוות האיסלאם. כאשר אתה חלש, עשה תקייה. כאשר אתה חזק, הכה בכל העוצמה. זועבי מתקוממת ומתריסה: האשליות שאנו יצרנו על ערבים צייתנים שישתלבו במדינה היהודית לתועלת הכללית, הן אחיזת עיניים. הערבי כבר אינו ערבי אלא פלשתיני, והמסכנות המשת"פית הסתיימה.

האויבר-פראו

זועבי דורשת מדינה נקייה מיהודים אחת, יודן ריין פלשתיני, ומדינה אחת של כל אזרחיה, פתוחה לכל ערבי שיחפוץ לבוא ולהתאזרח בה. זאת על סמך אגדת הגירוש. היא מבהירה כי ליהודי אין זכות להגדרה עצמית בארץ ישראל, כי זו אינה ארץ ישראל. מעצם היותה של ארץ ישראל תחת מדרך רגלם של המוסלמים, היא משנה את אופיה והופכת לארץ מוסלמית שבה היהודי הוא נחות. לא שווה זכויות, שלא לדבר על זכויות עודפות, אלא משולל זכויות על-פי חוקת הד'מה. היא מודה אומנם שיש היסטוריה יהודית בחברון, אבל אין בעלות יהודית על חברון. בעלות, אדנות, שלטון, שימוש בכוח, הן הפריבילגיה של מוסלמים בלבד, ועל זה מאבקה המוצדק.

ערביי נצרת צעקו לעבר פרס לאחר הירי על כפר כנא, שהוא הגדול בנוכלים. אמת ויציב. כאשר יהודי מעז להשתמש בנשק כדי לגדר את המוסלמי, ואז אומר שהוא איש של שלום, הוא מוכיח את עצמו כנוכל ושקרן. שלום הוא כמו איסלאם: כניעה. מי שלא נכנע, אינו דורש שלום אלא מחרחר מלחמה.

וזה בדיוק מה שזועבי אומרת בפה מלא. משפט המפתח שלה הוא כדלהלן: לעם לא-מותר לחיות בשלום כאשר הוא כובש. מי שמתיר ומי שאוסר הוא תמיד המוסלמי, כי הוא העליון. הוא האויבר-מנטש, ובמקרה זה - אויבר-פראו. זועבי רואה עצמה כאויבר-פראו שזכותה הטבעית היא להגדיר לקושמרו שהוא הכובש הבלתי חוקי. כפושע, לא-מותר לו לחיות בביטחון, חייו צריכים להיות תלויים לו מנגד יומם וליל. בבוקר יאמר לו יהי ערב, ובערב יאמר לו יהי בוקר.

שיטת העבודה של זועבי מאוד מוכרת מכל דובר איסלאמיסטי בעולם. כאשר מעמתים אותה עם עובדה בלתי נוחה - במקרה זה אמנת חמאס השוללת על סמך התקינות הפוליטית האיסלאמית קיום מדינה יהודית - זועבי מתחמקת לעבר החוקים הגזעניים של מדינת היהודים. חמאס, לדבריה, רוצה שלום ואילו היהודים - לא. ההגדרה של שלום היא כמובן הגדרה איסלאמית כאמור לעיל: הרוצה בשלום שייכנע לאיסלאם. זאת הדרך ואין בלתה.

הדוגמה הקלסית לתקייה היא התשובה לשאלה כיצד נשבעה אמונים למדינת ישראל. זועבי לא חשבה על זה. רוצה לומר, לצורך השגת מטרה - חסינות מפני החוק - מותר לה לשקר. למעשה היא מחויבת לשקר, כי תקייה היא מיסודות מוסר המלחמה המוסלמית בכופרים. אפילו התייחסותה לערך האדמות שהופקעו לכאורה ממשפחת זועבי היא שקרית מיסודה בשני מישורים. אחד, כי הערך של אדמה בארץ ישראל הוא מידת הרצון של יהודים להשקיע בה, כי אצל המוסלמים אדמה נלקחת בכוח, ולא בכסף. השני, כי מי ששולל את זכותה של כנסת ישראל להיות ריבונית בארץ ישראל, שולל את עצמו כח"כ, וכיצד זה שתקבל משכורת מן המוסד המייצג יותר מכל ריבונות יהודית? קושמרו, כד'ימי טוב וכנוע, אינו מקשה יותר מדי על המחבלת-על-פי-דבריה. היא תגיד לו מה לעשות, ומה לומר ומה לדווח, כי היא השלטון האמיתי במדינת הד'ימים.

זועבי מראה לנו את פרצופנו האמיתי

הד'ימיות של קושמרו אינה מסתיימת במזיגת הקפה תוך חיוך פייסני. הוא מצליח להאשים את הימין הקיצוני (זה אני, דוקטור יובל מלהבים) בליבוי היצרים של האיסלאם הקיצוני. והרי הרגע אמר שאמנת חמאס דורשת את מחיקתה של מדינת היהודים, ומה קיצוני יותר מזה, טרבלינקה? אך לא ד'ימי כקושמרו יטריד את נפשו במשמעויות של הדברים שהוא אומר. הערבים הם עדיין ה"מקופח", מעמדם עדיין אינו ראוי ואין לערבייה משהו טוב להגיד על מדינת ישראל. היא צודקת. כמוסלמית, כל מצב שבו היהודים לא קיבלו על עצמם את מעמד הד'ימי כמו שקושמרו מקבל עליו את המעמד במשרדה בכנסת, הוא לא טוב. מעמדה הרם של זועבי, הפריבילגיות, ההשכלה, החסינות וְכָל-זֶה, איננוּ שֹׁוֶה לִה: בְּכָל-עֵת, אֲשֶׁר היא רֹאה אֶת-מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי יוֹשֵׁב, בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ.

חנין זועבי צודקת. יש כאן שתי מדינות. אחת של יהודים חפצי חיים, אוהבי פשרה, החרדים לזכויות כל אנוש באשר הוא אדם וחווה. והשנייה היא ממלכת שנאה של עליונות תרבותית, שמבחינתה כל עוד היא אינה בשלטון, הרי זהו פשע נגד האנושות. אפילו הפלאפל הוא ערבי אסלי, ולא ישראלי, אחרת אינו ראוי לבוא אל פיה של האויבר-פראו הגזענית.

מתברר שרק בדחנים ובדרנים מקצועיים, שאיש אינו אמור להתייחס אליהם ברצינות, יכולים לענות לאויבר-פראו זועבי באמת הראויה. חנין את צודקת, אבל בלשון סגי נהור. האמת, שהגיעה העת לסיים את הכיבוש הערבי של ארץ ישראל. האמת, שלעם הערבי הכובש ארץ לא-לו, אין זכות לחיים נורמליים, כי את הנורמליות הוא יכול להשיג רק במקום אחר, כמו בסוריה, ירדן, מצרים ולבנון. האמת, שזכות השיבה שמורה לעם היהודי בלבד. האמת שאין שום דבר טוב בישראל בשביל ערבי מוסלמי, וייטב לו במקום אחר. האמת שהתקייה טוב לה שתסתיים. האמת שהכנסת אינה יכולה להיות גם ריבונית בארץ ישראל וגם לייצג את האינטרסים של הערבים כיוון שהאינטרס שלהם הוא שלום-של-חמאס, משהו דומה לטרבלינקה. צודקת חנין זועבי שאין לה חוש הומור, היות שנראה כי מה שבאמת משעשע ערבים זה מה שהם עושים לעמים אחרים, וגם זה לזה, כמו בסוריה, לבנון, מצרים, חמאסטן, לוב ועירק.
ויש גם מסקנות מעשיות. טוב שיש חנין זועבי בכנסת. היא מראה לנו את פרצופנו האמיתי: ד'ימים חסרי עמוד שדרה המתחננים לכל אנטישמי ואנטישמית שיכירו בזכותם לחיות. ככל שזועבי תוכל להסביר ולממש את דברי הבלע שלה, ושל חבריה מבל"ד, ושל חבריה מאש"ף וחמאס וג'יהאד, ככל שהיא תסביר גם לד'ימי האטום ביותר כי הוא ד'ימי משולל זכויות, יקדם היום שאותם ד'ימים ייזכרו שהם בני המכבים, בנות אסתר המלכה, ויסיימו את הכיבוש הזר של ארץ ישראל, אם בטוב באם ברע.