מזה כמה שנים טוענים אנשי חינוך כי שיטת הבגרויות הקיימת הופכת את השהייה של התלמיד בבית-הספר למעיקה ולא-מרתקת. כלומר, התיכונים מתמקדים בהשגת ציונים גבוהים מאשר ברכישת ידע וכלים שיעזרו לתלמיד בחיים האמיתיים.
השיטה כיום כדי להיות זכאי לתעודת בגרות, על כל תלמיד לעמוד בהצלחה בשבעה נושאים לפחות: תנ"ך, היסטוריה, לשון, הבעה, מתמטיקה, אנגלית ואזרחות.
חלק מהנושאים מפוצלים ליחידות לימוד שונות (כלומר, בחינות שונות בנושא מסוים), וכן רשאים התלמידים לגשת לבחינות בגרות בהתאם לתנאי הקבלה של מוסד אקדמי זה או אחר, או לפי העדפותיהם של התלמידים.
המצב במדינות אחרות בארצות-הברית לא עורכים בחינות בגרות, והציון הסופי משוקלל מציוני הבחינות בתיכון. בגרמניה קיימות בין 5-4 בחינות בגרות שהן בגדר חובה, וכן מתוך תשעה מקצועות בחירה ניתן להרחיב. בבלגיה הציון הסופי נקבע על סמך בחינה אחת הנערכת בבית-הספר התיכון. גם בסין התיכון מקיים בחינה אחת הקובעת את הציון הסופי.
הישנות הסוגייה בשלושת העשורים האחרונים הציגו אנשי חינוך ואקדמיה שיטה לצמצום בחינות הבגרות. לשם כך הוקמה ועדה בראשות פרופסור מרים בן-פרץ, אשר בחנה את צמצום בחינות החובה משבע לשלוש (מתמטיקה, אנגלית ולשון), וכן לפעול ליצירת מנגנון חלופי להערכה בית-ספרית.
על רק המלצות אלו, נערך פיילוט במספר תיכונים, אשר בהם התלמידים התבקשו להגיש עבודות ולגשת לבחינות פנימיות, המפוקחות על-ידי גופים חיצוניים. המיזם פעל במשך שנתיים והופסק עקב התנגדות האוניברסיטות ומסיבה תקציבית.
פעולות משרד החינוך שר החינוך
גדעון סער מינה את מנכ"ל משרדו דלית שטאובר לעמוד בראש ועדה ציבורית לבחינת מערך בחינות הבגרות. כאשר התלמיד ייבחן בשלוש בחינות בגרות עיקריות, ובשאר המקצועות יגיש עבודות מחקר או ייבחן במבחנים בית-ספריים.
בוועדה יהיו חברים נציגי האוניברסיטות, ארגוני המורים, מנהלים ואנשי אקדמיה. כן תבחן הוועדה את יישומה של התוכנית במשך שנה אחת (ולא שלוש כמו היום).
דעה אישית בנושא בדומה למוסדות האקדמיים, גם התיכונים שמים דגש רחב על פעולת השינון, במקום על פתרון בעיות וגיבוש דרכי חשיבה יצירתיות. צמצומן של בחינות הבגרות ייתן למורים ולתלמידים עצמאות רחבה לבחור את התחומים בהם חשוב לרכוש מיומנות למידה, וכן יאפשר להקדיש זמן לחשיבה מערכתית וכוללת.
הערות על נצח יהודה ומינוי ראש אמ"ן, ולקח מאיר עיניים ממשה רבינו
