רובין הוד של בעלי ההון

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שוב מנסה להוליך שולל את הציבור, כשהצהיר בישיבת הממשלה שאסור להוריד את המיסים, בנימוק שצריך לקנות "כיפות ברזל" נוספות. ראש הממשלה הוריד בעקביות את המיסים מעל בעלי ההון, ולכן במקום שהמימון לצרכים הביטחוניים והחברתיים של ישראל יגיע גם מהמעמד הגבוה, המיסוי נופל שוב ברובו על מעמד הביניים והאזרחים שמתקשים לגמור את החודש.

ראש הממשלה לא מוכן לעשות כלום למען צדק חברתי כאשר הוא מסרב להגדיל את מס החברות, מסרב להגביל את שכר הבכירים במשק, ואינו מוכן לשנות את מבנה המיסים בישראל כך שייטיב יותר עם החלשים ויטיל יותר נטל על בעלי ההון. אין פלא לכן שראש הממשלה, המפחד מתגובות העם נוכח גל ההתייקרויות המטורף, מנסה שוב לנצל את הרגש הלאומני שלנו, ובמקום לטפל בבעיות החברתיות מנסה למקד את תשומת הלב של כולנו ב"אויבים שלנו" מבחוץ.

נותן לעשירים ולוקח מהחלשים

ראש הממשלה שלנו הוא ממש לא רובין הוד ולמרות שמקורביו ו"מאמיניו" הפנאטיים מנסים לעוור את עיני הציבור, ברור שנתניהו מעדיף את בעלי ההון על פני החלשים. מאז ומעולם פעל נתניהו מתוך אידיאולוגיה המעדיפה לתת יותר לעשירים ולקחת מהחלשים, כשהוא מנסה לעוור את עיני הציבור בטענה שההתעשרות של העשירים תתרום לחברה כולה.

נתניהו הוריד את מס החברות, לא הגדיל את המיסים הפרוגרסיביים שאמורים לקחת יותר מבעלי ההון, סירב להטיל רגולציה על חברות שעושקות את הציבור, ובמקביל פעל בעקביות להפריט את השירותים הציבוריים להם נזקקים מעמד הביניים והחלשים בחברה. מאז שפרצה המחאה בקיץ האחרון, נתניהו המשיך באותה מדיניות שלו, כאשר במקום להילחם בעושק הבנקים, בעושק חברות המזון ובבעיות הדיור הקשות, הוא וחברי ממשלתו התעלמו מהציבור והמשיכו במדיניות ההפרטה שהגדילה את הנטל על מעמד הביניים הקורס.

מסתיר את האמת מהציבור

ראש הממשלה עושה הכל כדי להסתיר את המציאות החברתית-כלכלית הקשה מהציבור, כשהוא עושה מניפולציות לנתונים ואינו מציג את התמונה כולה. כתוצאה מהמדיניות שנתניהו ומקורביו באוצר מקדמים, נוצר מצב שבישראל ישנם אנשים עשירים מאוד, אבל הרבה יותר אנשים עניים. אי-השוויון בישראל הוא מהגבוהים בעולם על-פי כל המדדים, כאשר מדובר על שוויון בכל התחומים - שכר, חינוך, דיור, בריאות ועוד. מדדי ה-OECD ומדדי האו"ם מציגים נתונים מדאיגים לגבי ישראל כבר תקופה ארוכה, וצריך להיות עיוור כדי לא לראות שהמדינה בראשות נתניהו נוקטת במדיניות שמעמיקה את הפערים הללו.

רמת המיסים העקיפים בישראל היא מהגבוהות בעולם המערבי והמיסוי הישיר הוא מהנמוכים (יש הרבה מיסוי על מצרכים בסיסיים, אבל אין מספיק מס על השכר, דבר שמיטיב עם העשירים), המס על חברות הוא מן הנמוכים בעולם, המיסוי הפרוגרסיבי בישראל כמעט לא קיים בהשוואה למדינות אחרות (מס שמיועד להפחית פערים ולקחת מהעשירים), ובישראל המס על ההון הוא נמוך מאוד בהשוואה לעולם.

לכן כשראש הממשלה אומר שצריך עוד מיסוי כדי לקנות עוד כיפות ברזל, אנחנו צריכים לשאול אותו מדוע הוא שוב לוקח מהחלשים במקום לקחת מבעלי ההון. מעבר לעובדה שאנחנו צריכים עוד כיפות ברזל בגלל חוסר התפקוד של נתניהו באספקט המדיני, ראש הממשלה מנסה גם להתחמק מהאחריות שלו ליצור כאן חברה צודקת יותר, שבה גם בעלי ההון נושאים בחלק מהנטל.

משלמים יותר ומקבלים פחות

ראש הממשלה רוצה לקחת מאתנו יותר מיסים, אבל הוא לא רוצה לתת לנו שום דבר בתמורה למיסים האלה, ולכן בשיתוף פעולה עם האוצר הוא עושה הכל כדי להפחית את השירותים הציבוריים. תמורת המיסים הרבים שאנחנו משלמים, הילדים שלנו מקבלים פחות חינוך; כולנו, ובעיקר ההורים שלנו, מקבלים פחות בריאות וכולנו מקבלים הרבה פחות רווחה מהמדינה. זה מוצדק לדרוש מהאזרחים מיסים כאשר המיסוי הולך לרווחת האזרחים, אבל במציאות שבה המדינה מתחמקת בעקביות מהאחריות שלה כלפי האזרחים, אנחנו צריכים לשאול את עצמנו לאן הולכים כל המיסים שלנו ומדוע במציאות שבה המדינה מפחיתה שירותים אנחנו נאלצים לשלם יותר מיסים.

ממשלת נתניהו עושקת את הציבור ומעניקה יותר כספים לבעלי ההון שהשתלטו על הפוליטיקה הישראלית, וראש הממשלה מנסה להתחמק מהאחריות שלו על המצב. במקום לשרת את רוב הציבור, בחר "רובין הוד" לשרת את בעלי הבנקים ובעלי החברות הגדולות, כשהוא מגדיל את הנטל עלינו, הציבור הרחב, ונותן עוד ועוד הקלות לחברים העשירים שלו במשק.