"מפריחים את השממה"

הדרום כבר שנים רבות סובל מזחיחות אידיאולוגית, ולכן הוועידה של מפלגת העבודה שהתקיימה השבוע בנגב מסמלת את השינוי שחל במפלגת העבודה ולא פחות חשוב בציבור הישראלי כולו. בוועידה שאורגנה על-ידי מחוז הדרום של מפלגת העבודה בשיתוף עם המשמרת הצעירה של המפלגה בנגב, ניתן היה להבחין בשינוי שחל באנשים, שמראים נכונות להיאבק על הזכויות שלהם ולהיות הרבה יותר מעורבים בקביעת העתיד שלהם ושל משפחותיהם. צעירים ומבוגרים, משכילים ופחות משכילים, ישבו ביחד בשולחנות עגולים ודיברו על מגוון של נושאים שיעצבו וישפיעו על העתיד שלנו והעתיד של הילדים שלנו.

נושאים רבים נידונו בוועידה, והוקדשה מחשבה רבה למציאות החברתית והמדינית שבה נמצא אזור הדרום ונמצאת המדינה כולה. הוועידה שאורגנה על-ידי פעילים מרכזיים בדרום וצעירי מפלגת העבודה במחוז דרום הייתה עוד צעד בדרך להגשמת חזון ההתיישבות הלאומי של בן-גוריון.

חלוציות והתנדבות

מארגני האירוע רואים באירוע את תחילתו של תהליך חשוב, כאשר משיחה עם אחת מהמארגנות מתגלה פתאום פעילות אינטנסיבית של ישראלים חלוצים, פעילות שהייתה חסרה מאוד בשנים האחרונות במפלגת העבודה ובחברה הישראלית. מרגלית משה, פעילה מרכזית כבר שנים במפלגת העבודה ופעילה חברתית מרכזית בדרום, טוענת ש"משנת 1984 לא התקיימה כזאת ועידה בדרום" וש"בדרום סבורים שזאת רק יריית הפתיחה להתעוררות של הנגב כולו".

משה מספרת שהייתה הירתמות חסרת-תקדים של צעירי המפלגה ובכירי המפלגה לארגון הכינוס, ושחברי הכנסת והפעילים הרבים שהגיעו לאירוע מעידים על ההצלחה הגדולה של הוועידה. "בזמן ברק", מוסיפה משה, "לא היה סניף בדרום ולא הייתה שום פעילות, ורק לאחר עזיבתו התחילה שוב הפעילות שהובילה לפריחה שאנחנו רואים היום". בכינוס נכחו חבר הכנסת אבישי ברוורמן, חבר הכנסת בוז'י הרצוג, מזכ"ל המפלגה חיליק בר, ועוד שורה ארוכה של בכירים ופעילים שישבו בשולחנות עגולים ושוחחו על מגוון גדול של נושאים חברתיים כלכליים ומדיניים שמעסיקים את החברה הישראלית.

שיח אידיאולוגי בין נבחרים לבוחרים

הדיונים בשולחנות היו מרתקים, כאשר מעבר לחשיבות של הנושאים עצמם, נעשה גם ניסיון לייצר דיון אמיתי ופתוח בין נבחרי הציבור לבין הפעילים הרבים שהגיעו לאירוע. אחת הבעיות הגדולות במפלגת העבודה וגם במפלגות אחרות במערכת הפוליטית הישראלית היא המרחק שנוצר בין הנבחרים לבין פעילי המפלגה, והכינוס הזה המחיש כיצד ניתן לשבור את המרחק הזה ולקרב את נבחרי הציבור לעם.

חברי כנסת בכירים ומשכילים כמו פרופסור אבישי ברוורמן ובוז'י הרצוג ישבו בשולחן, הקשיבו לאנשים, וניסו באמת להבין את הצרכים והבעיות שאיתם מתמודדים תושבי הנגב. מה שהיה יפה בדיון, זה שהתנהל שם שיח אידיאולוגי פתוח בין נבחרי הציבור לבין הפעילים, ושחברי הכנסת לא רק הציגו את עמדותיהם אלא הקשיבו לבוחרים ולתומכים שלהם.

בסוף הדיון הציג כל שולחן נייר עמדה ברור וניתן היה לראות שלמרות חוסר ההסכמות, בסופו של דבר ניתן היה לייצר אג'נדה אידיאולוגית אמיתית שיכולה להוביל להתחזקות ממשית של מפלגת העבודה וחשוב מכך - יכולה להציל את עם ישראל מהשברים החברתיים ומהמצב המדיני המסובך שמאיימים על קיום המדינה.

היום דבריו של דוד בן-גוריון, ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל, נכונים יותר מתמיד: "בנגב ייבחן העם בישראל ומדינתו - כי רק במאמץ מלוכד של עם מתנדב ומדינה מתכננת ומבצעת נוכל למשימה הגדולה של הפרחת השממה וישובה. מאמץ זה יקבע גורלה של מדינת ישראל ומעמדו של עמנו בתולדות המין האנושי".