רגע לפני המסע שלי ברחבי המדינה

שני נושאים, רגע לפני המסע שלי ברחבי המדינה:

א. שרלטני "אור ירוק" בחסות הכסף והשלטון, להגברת תאונות הדרכים.
ב. העתיד הלא ברור של יאיר לפיד משומן היטב על-ידי התקשורת.

מאחר שלא ניתן לשנות את צד המטבע המואר בישראל וכמעט כולנו מרימים ידיים מעצם המחשבה לנסות להרים את המטבע ולחשוף את צידו האפל כדי שיואר ויטוהר... כבר נפלה אצלי ההחלטה לצאת למסע מאוד מיוחד ברחבי המדינה, ושם תשמעו את כל מה שרציתם לומר – ופחדתם.

הם (התקשורת... הפוליטיקאים...) "יקבלו אותה בהפוך", ובגדול. לא רק שעם ישראל ישמע על "השריף לכנסת", אלא שמבטיח לכם שרובכם המוחלט יזדהה עם המסרים – המיוחדים, החדים והבלתי מתפשרים.

כעת לנושאים הרלוונטיים להיום:

א. שרלטני "אור ירוק" בחסות הכסף והשלטון, להגברת תאונות הדרכים.

על-כנופיית "אור ירוק" סיפרתי במאמר נוקב ב-2005, "שחיתות נוטפת דם". מאז הורמה הכסות והתגלתה האמת המסתתרת מאחורי העמותה הרוויה כסף הזו. אבל בישראל כמו בישראל, הכסף ממשיך לשמן את גלגלי מי שיש לו. העמותה הזו באמצעות נציגה שמואל אבואב המופיע על המרקע ממשיכה להוליך שולל עם שלם של נהגים והולכי רגל, והכל עם סיסמאות מופרכות על כאילו הפחתת תאונות דרכים.

הקמפיין הנוכחי (שחוזר על עצמו בווריאציות שונות) פשוט מרתיח את הדם: "חיגרו חגורות בטיחות כי הן מצילות חיים". לא שיש לי משהו אישי נגד חגורות הבטיחות ו/או נגד חוגריהן, אלא שההסבר השרלטני שבכך ייפתרו בעיותיכם בדרכים ותישארו בחיים – מרתיח.

אינני נכנס בכלל לסטטיסטיקה הנוראית שרבים נהרגו גם חגורים, אבל המהות היא הבעייתית: כאילו שכולם יודעים לנהוג נכון. כאילו האכיפה בישראל נכונה. כאילו המדינה נוקפת אצבע להפחתת הקטל בדרכים. אבל אתם תחגרו... תחגרו... וכך תישארו בחיים בג'ונגל התעבורתי בישראל. כאילו הנוכלים הללו מ"אור ירוק" אומרים לכם: "אין לכם מושג בנהיגה, הכל עקום מצד הנהגת המדינה, כנסו לסבך המכוניות המתנגשות... אבל חיגרו חגורות ובכך ייפתרו בעיותיכם ותישארו בחיים".

ב. העתיד הלא ברור של יאיר לפיד משומן היטב על-ידי התקשורת.

יאיר לפיד הודיע על התמודדותו לכנסת הבאה בראש רשימה חדשה. כל כלי התקשורת יצאו מגדרם ופרסמו זאת, בענק. לעומתו, נסים גבאי שגם הודיע כנ"ל, אבל אף כלי תקשורת לא פרסם זאת. יאיר לפיד מביא אחריו "מסר ענק" של "מנהיגות" עם קבלות, שהרי היה דמות שולטת בהגשת חדשות ובהענקת ראיונות לכל שועי הארץ והעולם. ואילו נסים גבאי סתם לחם בכמעט כל שדה פרטי וציבורי בישראל, באמת עם קבלות מכאן ועד הודעה חדשה. אבל זה כנראה לא מסר ברור לאף כלי תקשורת.

כעת צריכים הן יאיר לפיד והן נסים גבאי לרשום את מפלגתם החדשה אצל רשם המפלגות. יאיר לפיד מכניס היד לארנק, מוציא 70,000 ש"ח, רושם 100 נותני לייקים מהפייסבוק, ונרשם. נסים גבאי לעומתו מתחיל מסע מפרך לכל פינות מדינת ישראל, יסביר עמדותיו אחת לאחת. יבקש תרומות. ואחרי כמה חודשים מתישים יציג את אנשיו עם כספי ה-70,000 ש"ח תרומות למימון הרישום.

השאלה שלי פשוטה: "למה לא פוטרים את יאיר לפיד מתשלום ה-70,000 ש"ח שהם למעשה למימון פרסום המפלגה החדשה בעיתונות על-ידי רשם העמותות?". נשמע אבסורדי? לי דווקא לא. יאיר לפיד אינו זקוק לפרסום רישום מפלגתו החדשה, שהרי כבר אתמול בערב והבוקר פצחו כל קרייני החדשות בהודעה על כך. לעומת זאת, נסים גבאי, שצריך לירוק דם בחודשים הקרובים כדי לגייס את ה-70,000 ש"ח, לא יזיקו לו מודעות פרסום רישום המפלגה החדשה. הבנתם? אומנם עולם הפוך, אבל הצדק חייב לא רק להיעשות, אלא לדעתי גם להיראות.