ויקי לא עלינו...

בראיון לתקשורת אמרה ויקי כנפו: "זה הפרצוף של המדינה".
השאלה היא אם ויזואלית נראית המדינה כמו גופה של הגב', או שמוסרית אלה הן פנינו...

ויקי כנפו, מי שהתקשורת עשתה למפורסמת רק כי החליטה לצעוד ולהביע איזו מחאה לא ברורה, חסרת מסר המשך - פגועה.
היא לא פגועה שחיללה את קודש הקודשים של האשה שבה.
היא פגועה כי לא הצליחה לסדר לעצמה כסף למחייה מכובדת.
היא פגועה כי למרות כל הניסיון התקשורתי האווילי להכניסה להיות סלבריטאית, אפילו הבת שלה עדיין לא דוגמנית צמרת.
היא פגועה כי אף אחד עדיין לא בא והציב אותה במקום בטוח לאיזו רשימה לכנסת.
היא נסעה עד ז'נבה, עם מסר שאין לה מושג מה הוא - וחזרה בלי שום מדלייה.
למרות הפרסום הרחב (עד להחריד) שקיבלה, כשכל ילד בגן חובה משנן את השם "ויקי כנפו" - לא הצליחה להביא ולו חלקיק תקווה לרבים ורבות שמייחלים לקבל מיליונית חשיפה על פעילות חופפת לניסיון הזעקה שלה.
אז היא "נפגעה"...
היא לא מבינה למה לא מהללים אותה בהמשכיות, למרות שאין היא יותר דיירת מול חברה מקבל זר הפרחים במשרד האוצר.
היא לא מקבלת את העובדה שאפילו גבר אחד לא הוציא אותה ממסגרת היאוש החד-הורית בה היא חיה.
הכל נגמר לה.
הכסף... (אבל לך תדע מה עם כל ההאשמות שכן קיבלה כספים...) ועכשיו? מה עם הפורנו?).
הכיבודים בטלוויזיה.
העלייה לרגל למצפה רמון.
ממש כבו לה אורות התהילה המזוייפת.
אז מי בא אליה?
חורשי המזימות, קוטפי הקופונים העברייניים, כמעט אמרתי העולם התחתון... תרתי משמע.
והיא, "מנהיגת החד-הוריות עאלק" - נפלה/עלתה עם ההצעה המגונה, המכוערת, המעליבה, המשפילה, הרומסת כל חלקת מוסר - והחליטה להצטלם בעירום מלא...
לא שתפסו אותה מצטודדת בעירום מזדמן.
לא שהתביישה במעשיה, בגופה, בנשמתה.
היא "עמדה זקופה" עם מפלי השומן שלה, כאילו ומדובר בתצוגת אופנה בלבוש סקסי של נעמי קמפל.
היא אפילו לא מיצמצה.
היא גם לא מתחרטת אחרי.
היא אפילו עומדת להקרין את "הסרט" בהקרנת בכורה לפני ילדיה.
והיא... קשה לבטא: "זועקת את כאבן של החד-הוריות...".
אני כבר לא יודע איך לקרוא לתופעה הזו.
נכון שזו הזנות בהתגלמותה, אבל הרחמים והסלידה מניצול הגוף הנשי לצרכים יהיו אשר יהיו - אינם רק לזרה בעיניי ובעיני הרוב המוחלט של האוכלוסייה - אלא יש בשילוב המגעיל הזה עם הפוליטיקה והמחאה הציבורית, מן קיא לפגם.
סליחה אם לא הבעתי את סלידתי והגועל שלי מהאשה הזו, באמת במילים הכי מתאימות.
כנראה שאין מילים כה מגעילות כדי לבטא את כל הארוע הזה הנקרא: ויקי כנפו.