|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
תיקון 42 לחוק מע"מ אושר בקריאה שנייה ושלישית
|
התיקונים בחוק נוגעים לדחיית מועדים לצורך ניכוי מס תשומות; מועד הוצאת חשבונית; דרישת חשבונית מס על-ידי הקונה; עסקות שירות בין צדדים קשורים; קנס בשיעור של 30% ממס התשומות; סיוע ליצרנים קטנים; דחיית התחולה של מספור החשבוניות על-ידי הרשות
|
בהמשך למבזקנו מיום 11 במרץ 2012, פורסם באתר הכנסת נוסח לא רשמי לתיקון מס' 42 (להלן: "התיקון") לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: "החוק"), שאושר בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת ביום 21 במרס 2012.
להלן עיקרי התיקונים בחוק כפי שעולה מנוסח התיקון:
- דחיית מועדים לצורך ניכוי מס תשומות - במסגרת התיקון בוטל סעיף 116(א1) לחוק שהסמיך את המנהל להאריך את המועד לניכוי מס תשומות עד ל-18 חודשים, ובוטלה המגבלה שנקבעה בסעיף זה, לפיה רק במקרים מסוימים שאינם נובעים מרשלנות ומטעמים מיוחדים יהא רשאי המנהל להאריך מועדים לתקופה שלא תעלה על חמש שנים.במסגרת התיקון, נקבע כי המנהל רשאי להאריך את המועד לניכוי מס תשומות לתקופה שלא תעלה על 5 שנים. נציין כי, בהתאם לנוסח המילולי של התיקון, לא נקבעו תנאים נוספים או טעמים מיוחדים שעל עוסקים לקיימם כתנאי להארכת המועדים. נדגיש כי, בהתאם לסעיף 38(א) לחוק, המועד לצורך ניכוי מס התשומות הינו 6 חודשים. לפיכך ניכוי תשומות מעבר למועד זה מחייב את אישור המנהל.
- מועד הוצאת חשבונית - במסגרת התיקון נקבע מועד אחיד להוצאת חשבוניות לגבי כל סוגי העסקות. כך נקבע כי גם בעסקות שמועד החיוב בהן הינו על בסיס מזומן, המועד להוצאת חשבונית יהיה תוך 14 יום ממועד החיוב (לפי נוסח החוק עובר לתיקון החובה להוציא חשבונית מס במקרים אלו הייתה תוך 7 ימים).
- דרישת חשבונית מס על-ידי הקונה - נקבע כי, על-אף האמור בסעיף 47(א) בעניין דרישת חשבונית מס על-ידי קונה, בעסקה שמועד החיוב במס הוא על בסיס מזומן, קונה לא ידרוש חשבונית מס קודם לתשלום התמורה או חלקה. נזכיר כי, בסעיף 47א לחוק נאמר בין היתר שקונה שהוא חייב במס שרכש שירותים או נכסים שערכם עולה על 20,000 שקלים חייב לדרוש מהמוכר חשבונית מס.
- עסקות שירות בין צדדים קשורים - בעקבות תיקון מס' 41 לחוק תוקן סעיף 24 לחוק, ונקבע כי מועד החיוב במס בעסקות שירות יהא על בסיס מזומן, יחד עם זאת, התווסף סעיף 29(1א) לחוק, בעניין מועד החיוב במס במקרים מיוחדים, במסגרתו נקבע כי עוסק שמחזור עסקותיו עולה על 15 מיליון ש"ח וחלה עליו חובה לנהל פנקסים לפי תוספת י"א להוראות ניהול ספרים, יהא חייב לדווח למע"מ על בסיס מצטבר, למעט אם מדובר בשירות מתמשך שלא ניתן להפריד בין חלקיו, שאז מועד החיוב יהיה המוקדם מבין סיום השירות לקבלת התמורה. במסגרת התיקון נקבע חריג נוסף לחיוב במס על בסיס מזומן בעסקות שירות, לפיו מועד החיוב במס בעסקות שירות שמחירן הושפע מיחסים מיוחדים, או לא נקבע להן מחיר, או שהתמורה כולה או חלקה אינה בכסף, יהא עם מתן השירות- על בסיס מצטבר.
- קנס בשיעור של 30% ממס התשומות - נוספה סנקציה בחוק שעניינה הטלת קנס בשיעור של 30% ממס התשומות שהוכר במסגרת שומה, למי שלא ניכה מס תשומות והיה זכאי לנכות על-פי דין ואשר לא ניהל ספרים או ניהל ספרים בסטייה מהותית.
- סיוע ליצרנים קטנים- דיווח על בסיס מזומן - יצרנים קטנים שמחזורם השנתי הוא עד 1,950,000 שקלים יוכלו לדווח במשך שנה על בסיס מזומן.
- דחית התחולה של מספור החשבוניות על-ידי רשות המיסים - נדחה עד ל-1.1.2017, תאריך התחולה של ההוראה המחייבת את כלל העוסקים המורשים למספר את החשבוניות במספרים שיוקצו על-ידי רשות המיסים, ואולם, שר האוצר מוסמך לדחות מועד התחולה האמור לעוד שלוש שנים או להקדים אותו, אך לא לפני ה-1.1.2014.
יצוין כי התיקון לחוק טרם פורסם ברשומות. לנוסח הלא רשמי של התיקון - לחץ כאן. |
| תאריך:
|
25/06/2012
|
|
|
עודכן:
|
25/06/2012
|
|
רו"ח איריס כץ כליף, רו"ח נסרין סלמאן
|
|
תיקון 42 לחוק מע"מ אושר בקריאה שנייה ושלישית
|
|
סעיף 40ג' לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה") מעניק לבעלי תואר אקדמי ראשון נקודת זיכוי ולבעלי תואר שני מחצית נקודת זיכוי, הכול בכפוף להוראות השונות שנקבעו בו.
|
|
|
|
|
דוח המבקר (דוח ביקורת על השרפה בכרמל - דצמבר 2010 מחדלים, כשלים ומסקנות, יוני 2012) עורר, כרגיל, סערה מקומית וזמנית בתקשורת ובציבוריות הישראלית. עיקר הסערה התמקד, כרגיל וכצפוי, בשאלות הפוליטיות של אחריות הדרג המדיני לאסון שהתרחש בראשית דצמבר 2010 ולמחדלים הקשים שנחשפו בתפקודה של מערכת כיבוי האש. עם כל החשיבות שיש לסוגיה זו, הטענה המובילה של מאמר זה היא שעיקר חשיבותו ותרומתו של דוח המבקר, שהוגדר על ידו כאחד הקשים שפרסם, היא בחשיפת האמת המרה על החזית האזרחית בישראל בעת הזו ועל מידת מוכנותה הבלתי מספקת למקרי חירום צפויים. בכך חוזר המבקר על דוחות רבים וקשים אחרים שפרסם בשנים האחרונות, בהן הוא זועק וקובל שוב ושוב, אולי ללא הועיל, על ההיערכות הלקויה של המדינה ושל גורמי הטיפול מול תרחישים צפויים של אסונות מידי הטבע ומידי אדם. כך מציין המבקר כי "אירוע השרפה בכרמל הוא מעין משל לסיכונים שבפניהם עלולה לעמוד המדינה בעתיד" וכי "המוכנות לכיבוי השרפה יכולה לשמש משל למוכנות המדינה לאירועי אסון המוני, כמו גם למצב חירום לאומי".
|
|
|
|
|
כמי שאוהב מתמטיקה וחושב שזה אחד המשחקים הכי כיפיים ולבטח מהמדויקים מכל כיוון אליו תעשה את החישוב של אותם נתונים, נדמה לי שרגע לפני שיישפך דם במחאה החברתית המתבלגנת מול עינינו – מוטב לעשות מעט סדר בנתונים.
|
|
|
|
|
הנהלת בתי המשפט הציגה שוב (יום א', 24.6.12) נתונים על העומס העצום בו נתונים שופטי ישראל. כל מי שיוצא ובא בבתי המשפט יודע, כי חלק מהעומס נובע מהליכים מיותרים לגמרי, אותם יוזמים עורכי דין ששיקוליהם - איך נאמר זאת בעדינות - לא תמיד עולים בקנה אחד עם טובתו של הלקוח.
|
|
|
|
|
מהיום מצרים היא אולי לא בדיוק ארץ אויב, אבל היא לבטח לא מדינה ידידותית. שלא יהיו ספקות: בחליפה או בגלבייה, בערבית ספרותית או בקללות רחוב, במונחים מודרניים או בלשון ארכאית - התנועות המוסלמיות מתנגדות לעצם קיומה של ישראל. זה לא קשור לפלשתינים, זה לא קשור לשטחים, זה לא קשור לשום דבר שנעשה או שלא נעשה. זה קשור לכך שתנועות אלו רואות את היהודים ככופרים ואת שליטתם בארץ ישראל כחילול הקודש. זוהי מלחמת דת, שאינה יודעת פשרות אלא לכל היותר הפוגות טקטיות.
|
|
|
|
|
ויושב לו ראש הנחש במינהרה אי-שם ברפי...
