עשרות קצינים והיסטוריונים עמלו משך שנים, על כתיבת המחקר של מאורעות מלחמת יום הכיפורים.
המחקר הראשון היה מוכן לפרסום כבר בשנת 1990 - אך בשל לחצים, ניגודי אינטרסים וניגודי גרסאות של חלק גדול ממקבלי ההחלטות הוא נגנז על-ידי הרמטכ"לים דן שומרון, אהוד ברק, אמנון ליפקין-שחק ושאול מופז, כל אחד מנימוקיו הוא, ובשל הרצון למנוע מחדש את מלחמת הגנרלים והגרסאות השונות והסותרות, ולהטיל את הציבור מחדש לוויכוח הסוער והאמוציונאלי.
אבל כנראה שהזמן עושה את שלו - וכך גם השינויים והעדכונים שהוכנסו לדוח - כדי להכשירו לפרסום - תוך השארת כמה מהסוגיות הבוערות והנתונות למחלוקת סוערת, לשיפוט ההיסטוריה והציבור כמו אירועי ה-8 באוקטובר ומתקפת הנגד הכושלת - ויכוח שלא נגמר בין האלוף שרון לאלוף ברן בגזרה הדרומית.
אבל למרות "המוקשים" הבודדים שהושארו בשטח המחקר וההיסטוריה - יש לפרסום הדוח חשיבות צבאית לאומית חשובה ביותר. משך השנים הרבות מאז גמר מלחמת "יום הכיפורים" - דנו בעיקר באירועים הדרמטיים ובחלקם הכואבים מאוד של מהלכי המלחמה, כמו ציוד צליחה וגשר "הגלילים" שהכזיב - ימ"חים לא מוכנים.
פרשת אי הוצאתם או הצלתם של לוחמי המעוזים שהופקרו בשטח, פרשת החווה הסינית - פצע שלא הגליד עד היום, כשלון הקונספציה של "קו ברלב" - לעומת עמדתם הנחרצת של האלופים ישראל טל (טליק) ואריק שרון כאלוף פיקוד דרום - לא לבנות להשקיע מיליונים בבניית קו סטטי עם אמצעי פירוטכניקה מודרניים, לעומת הצעתם להקמת כוח שריון נייד, בעורף והזזתו לעבר התעלה, בשעת הצורך - דבר שבדיעבד הוכח כגישה ותפישה טקטית נכונה - שהיתה מונעת את ביזיון המוצבים ומשיגה אפקט צבאי מרשים יותר כבר בתחילת המלחמה. שלא להזכיר את קו מז'ינו, החומה האטלנטית, שקרסו שניהם במלחמת העולם השניה האחת בפני הצבא הגרמני והשניה לפני צבא בנות הברית.
דעתם של טליק ושרון לא נתקבלה במטכ"ל, ונקווה שהמחקר יתן לנו תשובה גם בנקודה זו.
יתירה מזאת, כאשר פרצה המלחמה, והמטכ"ל והרמטכ"ל נוכחו כי אלוף פיקוד הדרום, שמואל גורודיש, לא שולט בחומר, בשטח ובאלופים, נשלח סגן הרמטכ"ל האלוף טליק לבצע הערכת מצב - הצעתו בקצרה היתה למנות אותו כמפקד חזית הדרום כדי לייצב את הגזרה.
תשובתו השלילית של הרמטכ"ל דדו - אולי מנימוקים טובים וכנים - היתה טעות אסטרטגית-היסטורית.
האלוף טל - היה בעל מוניטין בלתי מעורר, כמפקד שריון ראשון במעלה, כאסטרטג זהיר ומוכשר, עם קבלות מוכחות ממלחמת 6 הימים ופיתוח תורת השריון לאחריה - ומעל לכל אלה, בעל סמכות וכריזמה שכל מפקדי פיקוד דרום, בראשות האלופים שרון, ברן, גורודיש ז"ל, מנדלר ז"ל... ואחרים. כולל קצינים בדרגות אלוף משנה ומטה - היו מקבלים בהכנעה את פקודותיו בהיות רובם פקודיו או חבריו דוגמת שרון ומוערכים מאוד על ידו ולהיפך, בנושא זה אני יכול להעיד ממקור ראשון - בהיותי ראש לשכתו משך כמה שנים.
מינוי של האלוף ברלב - כמפקד החזית - אמנם הרגיע את המערכת, אך לא השיגה את האפקט הראוי והרצוי אילו היה טליק מקבל את הפיקוד - או שרון היה מוחזר לתפקידו כאלוף הפיקוד.
בשנים האחרונות, לפני יום כיפור, התחילו מספר אינטרסנטים, לבחוש שוב ושוב במלחמת הגנרלים של אז - במיוחד כאשר כוחו הפוליטי של שרון הלך וגבר - עד כדי פרסום "הקלטות הלוהטות" של התשדורות, השיחות והפקודות ממטה פיקוד דרום על-ידי הקשרים של גורודיש - שבאופן מפתיע ומקרי בהחלט, שמרו לעצמם, בניגוד לחוק, העתקים או מקור של הקלטות אוטנטיות - שהודלפו כמובן במקרה לעיתונות - לקראת יום הכיפורים.
היה ברור וגלוי למדי - שמטרתם לא היתה היסטוריה צבאית - אלא היסטריה פוליטית. אבל, כמו שהקשרים והפרשנים החד צדדיים לא הבינו אז את הנעשה בזירה, כך גם בזמן פרסום הקלטות, אשר באו לקלל את שרון ויצאו מברכים אותו.
היה ברור מתמלילי הקלטות שפורסמו בעיתונות כי אריק שרון היה מהבודדים שהבינו את המהלכים והמטרות המצריות במתקפת יום הכיפורים - (כפי שהוכח לאחר שנים ממסמכי המודיעין הצבאי המצרי) - אלא יתירה מכך, היה מבין הבודדים שקרא נכון את "שדה הקרב" והציע פתרונות טקטיים יצירתיים כמו חדירה בתפר בין שתי הארמיות המצריות לרבות צליחת התעלה והפתעת האוייב על אדמתו ומאחוריו - דבר שיגרום לבלבול, לשבירת המערך הצבאי והמורלי ולהכרעה צבאית - כפי שאכן קרה במציאות.
מתוך הקלטות שהודלפו ומתוך מחקרי יום הכיפורים - ניתן היה גם להבין שהצעתו של שרון לצליחת התעלה כבר בשלב מוקדם יותר - נבלמה על-ידי ברלב והמטכ"ל אולי גם משיקולים לא צבאיים טהורים, ואולי מפחד הצלחתו ואישיותו הכריזמטית של שרון - שרק שלושה חודשים לפני פרוץ המלחמה הצליח לאחד את מפלגות הימין וליצור גוש פוליטי חדש וחזק. הצלחה צבאית, ופרסום כגיבור צבאי היו מגבירים את כוחו ומסוכנותו הפוליטית - וזה כבר היה יותר מדיי בשביל ההנהגה הצבאית והפוליטית - שהרי שרון פרש לאחר שהתברר שלא יתמנה לרמטכ"ל צה"ל. וכמו שקורה לפעמים שר ההיסטוריה, במהלך ציני החזיר אותו כשר ביטחון - בתקופת בגין ז"ל - וזה כבר נושא למחקר אחר.
בכל אופן - עכשיו ברור מהדוח והמחקר לכל הספקנים והפרשנים שמשך שנים לא אהבו ופרגנו לשרון עד ימינו אלה - שבכל הנוגע למעמדו הצבאי הוא גדול מפקדי השדה והאסטרטגיה הצבאית המעשית בצה"ל - ובין הגדולים בעולם כמו פטון, רומל ואחרים, וכדאי לשים לב למהלכיו הפוליטיים בטחוניים העכשוויים - שגם הם קשורים ביום כיפור.
________________
הכותב הוא עורך דין, בעל תואר שני במשפטים, המתמחה במשפט פלילי, צבאי וציבורי. היה בעבר פרקליט צבאי, יועץ משפטי, שופט צבאי בדרגת סא"ל, סגן פרקליט מחוז ומשנה ליועץ המשפטי של מועצת העיתונות, ופרשן משפטי בהווה.
מה שקובע הוא מה שהרבנים, המקבלים משכורתם מקופת המדינה, קובעים
