ב-12 החודשים האחרונים גמע שער הדולר כ-15% אל מול השקל. בין הגורמים המרכזיים לעלייתו של הדולר שוב אל מעל 4 שקלים ניתן למנות את מדיניות הריבית של בנק ישראל.
החששות מהמשבר באירופה וההתכווצות המשקית שלחה את נגיד בנק ישראל
סטנלי פישר לחזור למדיניות של הורדת ריבית כאשר הציפיות קדימה הן המשך הורדות ריבית. למי ששואל מה הקשר בין ריבית לבין דולר - הריבית בארה"ב עומדת מזה זמן סביב רמה של 0% ובאירופה הריבית עומדת כיום על 0.75% לאחר שנגיד הבנק המרכזי באירופה הוריד את הריבית לאחרונה ב-0.25%.
עד לפני זמן לא רב הריבית בישראל עמדה על 3.25%. כאשר יש הפרשי ריבית כ"כ גבוהים המשקיעים בעולם מקבלים על כספם ריבית של כ-3.25% בישראל בעוד שבעולם הם היו מקבלים ריבית השואפת לאפס. כאשר אלה פני הדברים, הפועל היוצא הוא זרימה של כסף לישראל. הכסף הנכנס לישראל, ממשקיעים זרים, מוכר דולרים וקונה שקלים.
היצע של מוצר, כל מוצר, מוריד את מחירו ומכאן גם הדולר שיורד אל מול השקל כאשר ההיצע שלו גדל ומנגד מוצר שהביקוש אליו עולה, כמו כל מוצר, מחירו עולה בהתאם.
המשקיעים דורשים על החזקת השקל: פיצוי גבוה יותר
מה שאנו חווים לאחרונה בשוק המט"ח \ דולר הוא בדיוק התנועה ההפוכה! מדיניות ריבית בנק ישראל התהפכה וממתווה עולה היא עברה למתווה יורד וכאשר הריבית המתקבלת על אחזקת שקלים הופכת לפחות אטרקטיבית בעיני המשקיעים הם מוותרים על האחזקה ומוכרים שקלים וקונים שוב דולרים. כמובן שישנם גורמים נוספים המשפיעים על שע"ח וכמובן, פרמיית הסיכון ששמה - מדינת ישראל.
כדאי להבין כי כמו כל השקעה בה מודדים את פרמיית הסיכון כך גם בתחום המדינתי \ מטבעי. הסיכון באחזקת שקלים שונה מהסיכון שבאחזקת פרנק שוויצרי, ריאל ברזילאי, יורו אירופי או פסו מקסיקני - ועל כך דורשים המשקיעים פיצוי בדמות ריבית גבוה יותר.
כלל בהשקעות הוא שבפרק זמן קצר לא ניתן לחזות מה יקרה למחירי ניירות ערך ואותו כלל נכון גם לתנועות מט"ח אלא שבתחום המט"ח ההנחות הן לטווח הארוך והן לקצר ומאוד קשה (עד בלתי אפשרי) לחזות או להעריך לאן פני המטבע ולכן מראש לא כדאי לנסות.
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
