מג"ד או כזבן

פסק הדין. ביום 14.9.04 פסק שופט בית משפט השלום בירושלים, נעם סולברג, כי עו"ד יוסי ארנון פרסם לשון הרע על עו"ד יראון פסטינגר. במקביל דחה את התביעה שהגיש ארנון נגד פסטינגר. בכך זכה פסטינגר, ערב החגים, לניצחון כפול. ארנון יצא מובס, במיוחד לאחר שההפסד הצורב סוקר בכמה מאמצעי התקשורת, דבר שנגס במעמדו בלשכת עורכי הדין.

השופט סולברג הכריע כאמור בתביעות ההדדיות, ופסק, בין היתר, כי ארנון איננו ציוני על-פי ההגדרה המקובלת. כתב סולברג:

"לא בחדווה ניגשתי לבחון השקפת-עולם. דיינו, כשופטים, בַּקושי לדון במעשיהם של בני-אדם; קשה כפליים, פּולשני ומביך, לפשפש בדעותיהם. בגמר הדיון נמצא, כי עו"ד י' ארנון איננו ציוני על-פי ההגדרה המקובלת. אדרבא, על-פי הליכותיו, דומה כי הוא 'פוסט-ציוני', וכי השקפת-עולמו נחזית בעיני הבריות להיות אנטי-ציונית".

האם ארנון שיקר. עניין מהותי יחסית מבחינה ציבורית, כפי שיובהר בהמשך - שלא היה חיוני להכרעה בתביעות בין פסטינגר לארנון - הותיר כבודו ב"צריך עיון". המדובר בשאלה האם שיקר ארנון, כאשר טען שהיה מפקד גדוד (מג"ד) בצה"ל. לא צריך להבין הרבה באופן התנהלותם של שופטים, כדי להבין שכבודו חס על ארנון, מה גם שלא היו בפניו אלה דברי הצדדים, ולא מידע מפי גורם אובייקטיבי מוסמך כמו צה"ל. את החסר אנו משלימים כאן.

ההכרעה בנושא זה חיונית מבחינה ציבורית, בשל מעמדו של ארנון, כמי שמשמש גם כיום כיו"ר ועדת בתי המשפט הארצית בלשכת עורכי הדין. מכוח תפקידו הוא בא במגע כמעט שוטף עם שופטים רבים, ומשפיע על סדרי המשפט בישראל. לכן חשוב לדעת, האם מדובר אכן באיש רב פעלים, שאכן שימש כדבריו מג"ד בצה"ל, או בכזבן. השופט סולברג נתן ביטוי לדברים אלה, מבלי להכריע בהם. הנה חלק מהדברים, כפי שהובאו (ציטוט):

בעלי-הדין התנצחו על אודות דרגתו הצבאית של עו"ד י' ארנון, וגם מכך מבקש ב"כ הנתבע ללמוד על חוסר מהימנותו של עו"ד י' ארנון.

בכתבה הנ"ל (נ/8), מצוטט עו"ד י' ארנון באומרו: "הייתי סמג"ד". בחקירתו הנגדית (עמוד 25 לפרוטוקול), ביקש לתקן שלושה אי-דיוקים בכתבה. הראשון - "לא הייתי סמג"ד, הייתי מג"ד". עו"ד י' פסטינגר טען על כך בתקיפות: "שקר" (עמוד 6 לסיכומים).

כשלעצמי, אינני יודע אם כך הוא, אם אחרת. עובדה היא, כי בחילופי דברים בישיבת המועצה הארצית מיום 14.5.02 נשאל עו"ד י' ארנון ע"י עו"ד ר' בובליל "מתי נלחמת לאחרונה?" ותשובתו של עו"ד י' ארנון: "... אני טר"ש ואני גאה יותר מאשר האל"מ שלך" (עמוד 33 לפרוטוקול).

לא ירדתי לחקר העניין הזה, והוא יישאר בצריך עיון.

עד כאן דברי השופט סולברג.

ג'ובניקים. בימים האחרונים בדקתי סוגיה זו. שאלתי את עו"ד יוסי ארנון, האם הוא אכן עומד על דעתו כי שימש מג"ד בצה"ל. ארנון חזר על הדברים, ואמר כי אכן היה מג"ד בשנות ה-90'. עכשיו הוא רב-סרן (במיל.) וממשיך לשרת במילואים בהתנדבות ("מפקד היחידה של קצינים שנותנים ייעוץ משפטי לחיילים בירושלים. העבודה נעשית בהתנדבות על-ידי").

אלא שדבריו של ארנון, בסוגיה דנן, אינם מדוייקים. בשיחה נוספת עימי אמר ארנון, כי הוא שירת במשטרה הצבאית, ולקראת סוף השירות שירת ב"גדוד שקם פיקודי". בבדיקה שערכתי התברר, כי בניגוד לדבריו - ארנון לא היה מפקד גדוד. הוא אומנם פיקד על יחידה של חיילים (ג'ובניקים), אך לא על לוחמים ובטח לא פיקד על גדוד. כך טוען גורם מוסמך בצה"ל עימו בדקתי סוגיה זו, ועדותו נאמנה עלי יותר.