באמת קצת משוגעים

בכל שקר יש קצת מן האמת, אחרת זה לא מחזיק מעמד. הפלא הגדול הוא, שזה יותר משישים שנה אלפי חרדים מציגים בלשכת הגיוס ניירות לפיהם הם חולים נפשית ומקבלים תעודות פטור. אנשי נטורי קרתא ורבים מ"העדה החרדית" מתחמקים כך בקלות מהגיוס. אין להם את הבעיה של "גיוס בני ישיבות": הם הלכו לפסיכיאטרית בשכונת בית הכרם בירושלים ותמורת תשלום קיבלו מכתב המאשר, כי הם נבדקו ונמצאו חולי נפש, מציגים זאת לצבא ומשתחררים.

השבוע היא נעצרה לחקירה והודתה, כי הנפיקה אלפי מכתבים כאלו, ולאחר מכן נעצרו לחקירה קבוצה של אברכים מאותם "חולי הנפש". אלו בוודאי יעמדו לדין ומי יודע אם לא ייאלצו עתה לשרת בצבא.

אבל לא על זה אני כותב, אלא על עצם המציאות שאדם הלך לבקש אישור כי הוא "חולה נפש". נכון, הוא עושה זאת בשביל להתחמק משירות צבאי, אבל האם אין קצת מן האמת בכך? בעיניי, מי שמבקש אישור כזה, עושה זאת לא רק מפני שהוא צריך את האישור, אלא מפני שמשהו באמת חולה אצלו.

המצאות ומחלות אחרות

מי שיעבור על האחוז של "חולי הנפש" מן המתייצבים לגיוס יגלה, כי בקרב החרדים מספר חולי הנפש הוא הכי גדול במדינה. עכשיו אשאל אתכם: האם סביר שמספר כל כך גדול של חרדים הם חולי נפש? האם לא הבינו ב"עדה החרדית" ובנטורי קרתא, שביום מן הימים יתפסו שמדובר בשקר אחד גדול? כאשר עושים זאת אחוז קטן - מילא; אבל כאשר אלפים טוענים כי הם חולי נפש, האם זה לכשעצמו לא מספיק בשביל שנבין שמדובר כאן בזיוף?

השאלה היא, היכן היה הראש של "העדה החרדית" ונטורי קרתא לפני שנים, ומדוע לא הבינו שצריך לחפש המצאות אחרות ומחלות אחרות, ולא להשתמש שוב ושוב באותה מחלה מפני שבסוף יתפסו אותם. הנה עכשיו הם איבדו את הפסיכיאטרית שהייתה מאשרת תמורת כסף את המכתב, ומה הם יעשו עכשיו? הפסיכיאטרים האחרים מבינים, כי יבדקו אם יש אמת במכתב ושוב לא יעשו זאת.

בזמני אני זוכר איך שהיו מלמדים את הבחורים כיצד להשתגע בלשכת הגיוס. הם היו מגיעים לבושים בפראות, בבגדים קרועים ובלויים, עושים את עצמם מדברים לקירות, ובקיצור: משתגעים עד ששיחררו אותם. אבל ככל הנראה לא כל אחד יכול לשחק, אז מצאו דרך קלה: מכתב מפסיכיאטר.