סירוב מומחה להעמיד חוו"ד במבחן המציאות

בתי המשפט במדינת ישראל תומכים ומגבים מומחים הממונים מטעמם רק בזכות עצם המינוי, כמעט באופן גורף ללא בדיקת הנסיבות. בכך נהפכים המומחים למעין-בוררים אשר על פיהם יישק דבר וייכתב פסק הדין. כדי לשנות כיוון זה דרושה פעילות אגרסיבית, נחושה, תוך דבקות במטרה לטובת הלקוח והעניין המהותי והנכון, ולפעמים כל זאת גם נעשה.

הדרך הכי פשוטה והכי יעילה כדי לבדוק את אמיתות חוות דעתו של מומחה בית המשפט היא להעמידה במבחן המציאות. אם מומחה מטעם בית המשפט קובע בחוות דעתו כי עלות שיקומו של בניין נאמדת בסך x ולעומתו מומחה צד לדיון קובע כי הסכום הנכון נאמד ב-4x, משמע - נדלקת נורת אזהרה בפני השופט המצריכה דיון ובדיקה ביקורתית כלפי שני המומחים, כי אחד מהם טועה ולא תמיד מי שטועה הוא מומחה צד לדיון. יש מקרים רבים כי דווקא מומחה צד לדיון הוא נטול פניות ומקצוען אמיתי, ואילו מומחה בית המשפט הוא נתון לשיקולים זרים, ואלה - רבים ביותר, ויכולים להיות כדלקמן:

• המומחה מטעם בית המשפט שואף למצוא חן בעיני בית המשפט והוא סבור כי ישיג מטרה זו באמצעות מתן חוות דעת ממוצעת - הממוקמת בין חוות הדעת של הצדדים הנצים, ומיקום זה הוא לעתים קרובות מרוחק מהאמת העובדתית מרחק רב.

• המומחה מטעם בית המשפט כבר קבע בעברו המקצועי - כשהיה עובד עבור קבלנים שונים - עמדות הנוטות לטובת ציבור הקבלנים בצורה מובהקת, וקשה לו לעת מינויו לשנות עמדותיו.

• המומחה שואף לקבל מינויים בהסכמת הקבלנים, החוזרים אל בתי המשפט בתיקים רבים, בעוד אותו דייר המגיש תביעה - זו לו הפעם היחידה להתדיין בין כותלי בית המשפט בנושא ליקויי בניה.

• המומחה לא עוסק כלל בתחום התכנון והעשייה ההנדסית אלא הוא עוסק למעלה-ראש במתן חוות דעת בהיקף סיטונאי, וממילא אינו בקי במציאות בשדה הבניה.

העמדת חוות הדעת במבחן - נעשית על-ידי פניה למומחה שיואיל לקחת על עצמו את הביצוע בפועל על-פי ממצאיו, ואז יוכח לעיני כל האם חוות דעתו אמת.

המומחים בורחים ממצב זה כמי שנס על חייו מפני אש. ולא בכדי, כי הרי הם יודעים מהי האמת המקצועית או לפחות חשים אותה.

מוצע כי בית המשפט ימנה מומחים מטעמו רק לאחר הצהרתם כי כל מה שיכללו בחוות הדעת הוא גם ריאלי וניתן ליישום, ורק אז תהיה אפשרות להיווכח האם חוות דעתו של מומחה בית המשפט היא אמת או לא.

ככל שהמומחה יסרב לפקח על הביצוע בהתאם לחוות דעתו, או יסרב גם למנות מומחה אחר תחתיו שיעשה זאת, המסקנה היא כי חוות דעתו אינה מציאותית, אינה מיועדת להשמה, ונכתבה רק לצורך ההליך המשפטי, רק לצורך חוות-דעת תלושה, וירטואלית, שקרית. במצב זה, כשלא מעמידים את חוות הדעת למבחן וניתן פסק דין על-פי חוות הדעת השגויה, יואשם מיד מומחה התביעה כי הוא נוהג לנפח את חוות דעתו, להגזים בעלויות, כי דווקא הוא אינו ריאלי, וכהוכחה לכך - תובא ותוצג אותה חוות דעת של מומחה בית המשפט, שאף אחד לא הסכים להעמידה במבחן המציאות מטעמים ברורים...

זאת ועוד אחרת, על-ידי השרשת נוהג שיפוטי כזה מקבל המומחה מטעם בית המשפט חיזוק ואישוש לנקוט בדרך שקרית גם להבא, שכן בית המשפט הוציא פסקי דין בהתאמה לחוות דעתו, האגו שלו מתנפח, וכך נוצר ענף מדעי חדש בהנדסה - והוא - מומחיות משפטית המנותקת מהמציאות, והטובה אך ורק לצורך בתי המשפט.

בעת כתיבת שורות אלו - בטיפולי שני מקרים הממחישים את הבעיה.

המקרה הראשון

בדקתי מבנה חד דירתי שיסודותיו שקעו. הגעתי למסקנה הנדסית מקצועית כי דינו של המבנה להיהרס ולהיבנות מחדש, לאור העלות הגבוהה יחסית של שיקומו ואי הוודאות בתוצאות שיתקבלו בתום השיקום ביחד עם שיעור ירידת הערך כתוצאה מהשיקום שיידרש. מומחה נגדי קבע סכום קטן לשיקום שהציע, אך, כמצופה, סרב בתוקף לעמוד אחרי הצעתו ולפקח על ביצועה...

המקרה השני

בדקתי מהבחינה הקונסטרוקטיבית תוכניות של מבנה ונתגלתה אחת הקורות שאורכה 8 מ' - עם שקיעה גדולה מדיי, דבר שגרם לסדיקה, והעלה חשש שמא הזיון לא מספיק. הזיון שבקורה זכה בתוכניות וברשימות הברזל לשתי גרסאות - לפי גרסה אחת היו בקורה 3 ברזלים בקוטר 16 מ"ב ולפי גרסה שניה היו בה 5 ברזלים כנ"ל. מומחית מטעם בית המשפט הציעה חציבה תחת הקורה כדי לבדוק מהי כמות הברזל בקורה. אלא שסירבה לפקח על החציבה אותה הציעה בחוות דעתה... כמובן שחציבה כזו היא בעייתית, שכן היא עלולה לגרום לנזק קונסטרוקטיבי בלתי הפיך בקורה...

לאור האמור לעיל, הצעתי היא כי מומחה המוציא תחת ידו חוות דעת מקצועית - אמור להיות נכון להוכיח את אמיתותה והתאמתה למציאות, וכאשר הוא ממאן לעשות כן - דינו להיפסל.