המלחמות של היום מתנהלות בשתי זירות: הצבאית וההסברתית. יש קשר הדוק ביניהן. הוכח שהמצלמה מסוגלת להביא להישגים מלחמתיים הרבה יותר גדולים מאשר תותח. ואחרי שמבינים זאת - קל יותר להבין שאהוד אולמרט הוא חייל הסברה בשירות האויב.
בעימות בין אבו-מאזן ל
בנימין נתניהו, אולמרט נידב את עצמו לשרת ביחידת העלית של מסבירני הפלשתינים. דווקא הוא! מכל תושבי כדור הארץ, הוא היה צריך להיות האחרון שיתמוך באבו-מאזן, בגלל שכשהיה ראש
ממשלה, הוא ביזה והשפיל אותו כשאילץ אותו לזחול על גחונו בתמורה לפגישות סרק ביניהם. על זה צריך להוסיף את הסירוב של אבו-מאזן לחתום אפילו על "הסכם מדף" שתאריך יישומו נקבע לחודש אחרי בוא המשיח.
למרות שאהוד אולמרט טיפוס מפוקפק, האישיות שלו משוכללת. הוא איש ערמומי וחלקלק שמסוגל להתאים את עצמו כמעט לכל מצב, בזכות מערכת מוסרית רזרבית. שורות אלה נכתבות בעיקר (אבל לא רק) בגלל הכותרת הזאת: "אולמרט: מדיניות נתניהו תוביל לאינתיפאדה שלישית" (וואלה!, 9.12.12).
תזכורת! בקדנציה הראשונה של נתניהו, אולמרט היה ראש העיר ירושלים. אחרי הפיגוע בקפה אפרופו בתל אביב, בתוכנית "פוליטיקה", האשים אולמרט הזועם את התקשורת (הדנקנרים") שבמלחמת ההסברה, היא מיקמה את עצמה בצד של הרוצחים. "ערפאת יודע", הטיח אולמרט באמנון דנקנר, "שאחרי הפיגוע הוא יכול לסמוך על הדנקנרים שיאשימו - לא את הרוצחים, אלא את ראש הממשלה".
ואם הטרוריסט ערפאת יכול היה לסמוך על הדנקנרים מול נתניהו, הרי שסרבן השלום אבו-מאזן יודע שהוא יכול לסמוך על האולמרטים מול אותו ראש ממשלה. הלכתי לארכיון...
לפניכם ארבעה סרטונים: בסרטון הראשון אולמרט מאשים את דנקנר והתקשורת (הדנקנרים) במתן גיבוי לערפאת.
בסרטון השני אולמרט מאשים את ברק שרימה את הציבור בעניין ירושלים. "הוא לא יכול להתחייב לפני הבחירות על אי-חלוקת העיר, ואחרי הבחירות לעשות את ההפך".
בסרטון השלישי אולמרט כראש ממשלה מאשים את אבו-מאזן על שסירב לחתום - למרות שבעניין ירושלים התנהג כמו ברק...
בסרטון הרביעי אולמרט מככב בראש טבלת המושחתים.
ויושב לו ראש הנחש במינהרה אי-שם ברפי...
