איפה הצמיחה לאוכלוסיה הערבית?!

היום פרסם המוסד לבטוח לאומי את נתוני העוני לשנת 2003. שוב נוכחנו לדעת כי מצבם של הערבים אזרחי המדינה הוא החמור ביותר והפערים בינם לבין האוכלוסיה היהודית הולכים ומתרחבים. לפי נתוני המוסד לביטוח לאומי, בשנת 2003 מספר הילדים העניים במגזר הערבי היה כ-402 אלף, מתוך כ-670 אלף ילדים ערבים במגזר.

דהינו, שיעור הילדים הערביים העניים הוא 60%, בהשואה ל-30.5% בקרב כלל הילדים בישראל. מספר המשפחות הערביות החיות מתחת לקו העוני: 118 מתוך 244 אלף משפחות ערביות. כלומר, שיעור המשפחות העניות: 48.4%, בהשואה ל-14.9% בקרב המשפחות היהודיות.

הילדים העניים חיים בעיקר במשפות ברוכות ילדים. יותר מ-50% מהמשפחות ברוכת הילדים בישראל (עם 4 ילדים ויותר) הן ערביות, והן מהוות יותר מ-30% מהמשפחות בחברה הערביות.

יש לציין כי הנתונים הללו שמתייחסים לשנת 2003 עדיין אינם משקפים את הפגיעה החמורה בקצבאות הבטוח הלאומי ובעיקר, את הורדת קצבאות הילדים בשיעור של כ-30% החל מחודש אוגוסט 2003.

הנתונים הללו מתפרסמים על רקע התחזית החגיגית והורודה של משרד האוצר, שהמשק יצמח בכ-4% בשנה הבאה. יותר מ-1.470 מיליון אזרחים במדינה, מתוכם יותר אזרחים ערבים, לא ירגישו בצמיחה זו - וימשיכו לסבול ממדיניות הריסון ההרסנית של נתניהו גם בשנה הבאה.

הממשלה בכלל, ומשרד האוצר בפרט, אחראים להעמקת העוני והמצוקה בין האזרחים הערבים והיהודים. העובדה שהמצוקה קשה יותר בחברה הערבית היא תוצאה של מדיניות אפליה מכוונת של כל ממשלות ישראל.

נתוני העוני שפורסמו ע"י המוסד לביטוח לאומי הם פצצה חברתית לאומית מתקתקת, שמחייבת התעוררות מיידית של כל משרדי הממשלה. מרכז מוסאוא, שהכין תוכנית המתייחסת לתקציב משרדי הממשלה בשנת 2005, מציע לבטל את הקיצוצים שפגעו באזרחים וברשויות הערביות.
למרות מצוקה זו הממשלה הקצתה בשנים האחרונות פחות מ-5% מתקציבה לאוכלוסיה הערבית.

כשאין אזורי תעשיה, אין תעסוקה לנשים ואין תעסוקה הולמת לאקדמאים - האבטלה גואה והעסקים קורסים. כאשר מערכת החינוך הערבי במשבר עמוק, יש מחסור גדול בכיתות הלימוד (שלא לדבר על תכנים מפגרים), אין תשתיות ראויות ויש מצוקת דיור - אז לא פלא כי מחצית המשפחות הערביות חיות מתחת לק העוני ויותר מ-60% מהילדים הערבים חיים מתחת לקו העוני.

נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שפרסמה בחודש יולי האחרון על מהות המצוקה בישראל, גילו כי העוני מקבל מימדים חמורים המתאימים למדינות העולם השלישי וקיים פער עמוק בין האוכלוסיה הערבית החלשה והאכלוסיה היהודית.

חשוב להזכיר כי מהצעת התקציב לשנת 2005, שהונחה על שולחן הכנסת להצבעה, עולה כי ממשלת שרון, שאת מדיניותה הכלכלית-חברתית מוביל ביבי נתניהו - ממשיכה להתעלם מדוח ועדת אור שביקר את האפליה, מתעלמת מהמלצות משרד מבקר המדינה בדוח מס 52 ב' ומפסקי דין של בג"צ, ומתעלמת מהמלצות המועצה לביטחון לאומי שהוצגו לממשלה באוגוסט 2003.

מרכז מוסאוא, העוקב אחר המדיניות התקציבית של הממשלה, קורא לראש הממשלה וליו"ר ועדת הכספים של הכנסת לקיים באופן מיידי דיון בנושא השפעת המדיניות הכלכלית של הממשלה על העוני במגזר הערבי. להעמקת האפליה יש השלכות חמורות על עתיד היחסים בין האזרחים הערבים לממשלת ישראל.

כדי לצמצם את מימדי העוני יש לבטל את הקיצוץ בקצבאות, שסייעו לטיפול בעוני ובמצוקה, יצירת מקומות עבודה ופיתוח תעשייתי, הגברת תוכניות ההכשרה המקצועית לשילוב נשים בתעסוקה, בניית כיתות לימוד ושיפור רמת ההוראה ביישובים הערבים, הפשרת קרקעות וסיום הליכי תכנון כדי לאפשר בנייה.