לכבוד הממשלה החדשה

עם כינון הממשלה החדשה

לכבוד הקמת הממשלה החדשה, גנבתי בלי-שמץ-בושה מפייסבוק:
"על הולדת הבן (על-פי הסינית של סו-טונג-פ´ו, 1036-1101)
מִשְׁפָּחוֹת, כּשֶׁנּוֹלַד לָהֶן בֵּן,
רוֹצוֹת שֶׁיִּהְיֶה אִינְטֶלִּיגֶנְטִי.
אֲנִי, שֶׁהָאִינְטֶלִּיגֶנְטִיוּת
הֶחֱרִיבָה לִי אֶת חַיַּי
יָכוֹל רַק לְקַוּוֹת, שֶׁבְּנִי
יִתְגַלֶּה בְּבוֹא-הַיָּמִים
כַּחֲסַר-יֶדַע, עֲצֵל-דַּעַת.
אוֹ-אָז יִהְיוּ לוֹ חַיִּים שְׁקֵטִים
שֶׁל שַׂר בַּמֶּמְשָּלָה".
על החתום - ברטולד ברכט (תרגום: ה. בנימין).

מקום נחמד

בנסיבות שונות הגעתי אל פרדס-חנה-כרכור, ולא הצטערתי - גם כי אכלתי שם אוכל טוב.

כבר ציינתי מקום אחד, והנה עוד אחד: חומוס חמסה (רחוב המייסדים 48, טלפון 04-6275566).

מקום קטן מדי, שנראה, כמו עברו עליו ימים אחרים ודברים אחרים. בגלל חזותו לא הייתי מקווה לשום דבר, אלא שהובטחו לי הרים וגבעות. הבלגתי, והתגברתי על חששותיי, ואיני מצטער.
מלצריות חביבות נאבקו להושיבנו בירכתי המסעדה ליד שולחן קטן, שאיני אוהב - כיוון שחבורה גדולה הסתערה עליהם, והעדיפו להושיבה ליד שולחן גדול בכניסה. אני אוהב להסב בהרחבה, וליהנות מגישה חופשית לכל המטעמים. אבל הייתי אורח ממושמע: לא סירבתי, ולא הצטערתי על כך. מקום ישיבתי התברר כנוח ושקט יותר מהמקום שבחרתי בתחילה. אפילו יכולנו לשוחח בשקט.

די מהר הגיעה ערכת השולחן - פיתות גדולות ובשרניות, חמוצים טובים מאוד (תוצרת עצמית?), בצל, ממרח סחוג וממרח פיקנטי. ביקשנו בקבוק גדול של סודה, ונענינו בשני בקבוקים קטנים.
תוך ההתארגנות, הגיעו קערות עמוסות בסלט ירקות, שנחתך היטב, ותובל כהלכה - לא שמן מדי ולא מלוח, אך נעים מאוד. בלי כוסברה ועם הרבה טעם. אחריהן הגיעו קערות גדולות של חומוס עם גרגרים. חומוס טוב, מבושל כהלכה, טחון היטב וחמים. יחד עם ערכת השולחן - מנה אדירה וטעימה לרעבים במיוחד. למה עוד זקוק הבן-אדם לארוחת צהריים?!

אכלנו בשקיקה, ועקב גל החום ביקשנו קנקן מים קרים, שהגיע במהירות עם קרח ועם פיסת לימון.

אוכל טוב ופשוט ושירות מהיר ויעיל, שהרשימו אותי גם כעבור כמה ימים, כשניצלתי רגע של מנוחה לנחיתה במסעדה, ובלסתי סלט ירקות נהדר כשהכינו לי פיתה עם חומוס וירקות לדרך.

ואז הגיעה (שוב) האכזבה - המלצרית הציעה קפה שחור, והוא היה רע כמו בביקורי הראשון.

כלכלה: 88 שקלים (בלי תשר) עבור שתי קערות עצומות של חומוס נהדר, שתי קערות גדולות של סלט, שני סודה, קפה וערכת השולחן. 27 ש"ח (בלי תשר) עבור קערת סלט, פיתה עם חומוס וערכת שולחן.
סיכום - מקום נחמד (למרות הקפה), עממי מאוד, נקי (עוד לא ביקרתי בשירותים), נעים ושירות מעולה. שפע חנייה. אין פלא, שבאתי פעם נוספת, ומבטיח להגיע שוב.

פ"נ

עוד מעוללות פרדס-חנה-כרכור: בפינת אחד השדות, די קרוב לשכונה חדשה, ירדתי מהג'יפ לנוח קמעא ולחלץ את רגליי. עיניי הטרוטות נתקלו בפתק, שהשאירו ילדים (?):
"כאן קבור חמודי הדג של שיה".

והפתק הזכיר לי חוויה מלפני יותר מעשרים וחמש שנה, כשבתי הצעירה ניסתה לגדל דגים באקווריום זעיר, וליווינו אותם כמעט מדי שבוע אל קבורתם. הבכי היה גדול, ומיהרנו למלא את האקווריום בדג חדש, וחוזר חלילה - עד שהחליטה לוותר, ולאמץ לה אוגר.

פריון

סיכומי שנת 2012 מצביעים על כך, שהפריון של הנשים היהודיות גדל לעומת ירידה בפריון הנשים הערביות. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה דיווחה, כי בשנה החולפת נולדו 130,460 תינוקות יהודיים (וביניהם כמה מנכדותיי) - גידול של 3.1 אחוזים, לעומת 126,550 תינוקות יהודיים, שנולדו בשנת 2011. לעומת זאת, בשנת 2012 נולדו 40,080 תינוקות ערביים - גידול קטן (0.8 אחוז) לעומת שנת 2011.

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה דיווחה, כי שיעור הפריון של הנשים יהודיות גדל לשיא של 21.1 לידות לאלף נשים, לעומת 18.3 לידות לאלף נשים בשנת 2000. מנגד, הפריון של הערביות ירד אשתקד ל-24.7 לידות לאלף נשים.

יורם אטינגר, ידידי, כבר מראה הרבה שנים את המגמות הללו, שיש בהן תקווה; ומשום-מה נוטים להצניען.

אסבסט

כידוע, צבאנו דואג לחיילים, שאנו מפקירים בידיו. וטוב לדעת שהוא ממשיך בדרכו - למרות חריקות קלות, שגורמים לא-אחראיים, כמו המשרד להגנת הסביבה, חולקים על כך.

קחו, למשל, את מחנה נתן המפורסם בפאתי באר-שבע. לפני כחצי שנה הוציא המשרד להגנת הסביבה צו, המורה לצה"ל לטפל מיד במפגע מסוכן במחנה. כיוון שצבאנו דואג מאוד לבריאות חייליו, הוא לא הזדרז לעשות כן. בתגובה קנס המשרד להגנת הסביבה את צבאנו המפואר בארבעה מיליוני שקלים.

מתברר, כי באוגוסט 2011 נשבר מבנה אסבסט בבסיס. בניגוד לחוק, לא עדכן צבאנו את המשרד להגנת הסביבה, ולא ערך תוכנית לסילוק המפגע, אלא ביצע רק סילוק חלקי של שברי האסבסט, הידועים כמפגע חמור - וגם זאת ללא היתר. העבודה הרשלנית (הזזת המבנה השבור כמאה מטר) יצרה מפגע נוסף, ופיזרה את שברי האסבסט על פני שטח גדול, ויצרה אבק של סיבי אסבסט.

כמובן, אין הדברים כה פשוטים, והמשרד לאיכות הסביבה מתעלם מהעובדה, שאנחנו מדינה קטנה, צעירה ומוקפת אויבים. לפי דיווח בישראל היום, הודיע צבאנו המהולל בתגובה, "מפגע האסבסט במחנה נתן מוכר ודווח למשרד להגנת הסביבה. המפגע מטופל באופן רצוף ומצוי בשיח בין גורמי האכיפה בצה"ל לבין המשרד להגנת הסביבה".

תדע כל אם עברייה, כי משום-מה, הזכירה לי תגובת צבאנו את ה"שיחדש" של ג'ורג' אורוול.