קהים.

אנחנו קהים. לא כהים כאלה שגורמים למירי רגב ולדני דנון להתרוצץ ברחובות תל אביב ולהתיר את דמנו. אלא קהי-חושים ותודעה, מהסוג שגורם לנו עצמנו להתיר את דמנו. כחברה, כקולקטיב, איבדנו את זה. את החדות, את המטרה, את החזון, את הקשר עם המציאות. אופיר אקוניס התמנה אתמול במסגרת חלוקת המתנות של יום הקמת הקואליציה, להיות סגן שר במשרד ראש הממשלה, המופקד על הקשר בין הממשלה לכנסת. מיהו המופקד על הקשר בין הממשלה למציאות?

מירי רגב הפכה ליו"ר ועדת הפנים. התופעה הוולגרית הזו תשב בראשות ועדה ותקבל אורחים מחו"ל. מה יהיה בתיק הביקור של האורחים לגבי המארחת, קל לשער. דני דנון הפך לסגן שר הביטחון. אין מה להוסיף. הכלימה לבשה גלימה והפכה למעצמה.

ובזמן שכל אלה חוגגים את נצחונם על הציבור, ועל חשבונו, ממש באותו היום, התבשרנו שמשרד הרווחה קיצץ 50% מן הסכום המוקצה לטובת סיוע לנזקקים לקראת החג. הסכום המלא עמד על 8 מיליון שקלים, ומתוכו 4 מיליון נעלמו, משום שמשרד האוצר לא העביר את הכסף למשרד הרווחה. כל משרד ממשלתי, מיותר ככל שיהיה, עולה למדינה לפחות פי עשרה מן הסכום הזה בשנה. הפוליטיקה שלנו מעדיפה תיקים, שרים, משרדים, סגני שרים עם ערך מוסף שלילי, והעיקר, לא להתעסק בעיקר.

אנחנו קהים, זו עובדה. מינוי למירי רגב או לדני דנון, משרה לאקוניס או לחוטובלי, אינם ההוכחה לכך. ההוכחה האמיתית היא במשוואה הבאה: "אדם ניכר בכוסו, בכיסו ובכעסו".

כוסות עם משקאות התרוממו אתמול במשכן הכנסת, ושמחה גדולה הייתה שם. איציק שמולי לא ויתר על-אף חיבוק עם כל השרים החדשים. את שי פירון הוא תפס במקטורן וכמעט תלש ממנו חלק. שמחה גדולה, כולם התחבקו עם כולם עד זוב דם. את הקלשונים השאירו במחסן. כולם מרוצים. כל המתנות הוצאות מן השק, וכל אחד קיבל פיסת כבוד.

כוסות המשקה של הנזקקים יהיו ריקות בחג הזה, אבל הכוסות אתמול במליאה היו מלאות. אנחנו קהים. אנחנו מתבוננים במעוולי העוולות, באווילים ובמנוולים, ואיננו חשים קבס, סלידה, בחילה. החגיגה הזו היא לכאורה לגיטימית. אנחנו קהים. כי החגיגה הזו משקפת את החג הממשמש ובא, זה שבו ישבו הנזקקים מול כוס ריקה, בעת שהגנבים מרימים עוד כוסית לחיי עוד קדנציה של גזל.

אנחנו קהים כי אלה שהעלימו לנו מהכיס הציבורי 40 מיליארד שקל, לא הועמדו לדין, ומן הסתם לא נענשו. הם עברו דרך המנגנון של הדלת המסתובבת, וקיבלו שוב מינוי. נתניהו את שטייניץ, שישבו במליאה והתפוצצו מצחוק בזמן המחאה החברתית, מי שהקימו את ועדת טרכטנברג והרדימו את הציבור עם סמי הזיה ותקווה, מי שלעגו לשאול מופז כאשר אמר שהגרעון יעמוד על 40 מיליארד, הם אותם נתניהו ושטייניץ שישבו אתמול במליאה וחיוכם הבהיק אל המצלמות.

אנחנו קהים למציאות, והיא, בתורה, קהה אלינו.