אסון במרתון

"להצלחה אבות רבים, הכישלון יתום". ההתייחסות לטרגדיה במרתון כאל משהו "לא נעים", אשר הכתים את ה"מרתון המאורגן להפליא" - הינה מזעזעת. עורכי הדין כבר מכינים את גלימותיהם, המעורבים בדבר כבר שולפים טענות הגנה ומתחרים על דעת הקהל. עיריית ת"א נשענת על אישורו של משרד הבריאות, וטוענת שפעלה בהתאם להנחיות. משרד הבריאות מצדו, טוען שהזהיר, וחפץ לבטל את המרוץ. כולם יוסיפו להתכתש בבית משפט. חוץ כמובן ממשפחתו של הרץ הצעיר שנפטר, ומשפחותיהם של עשרות הרצים שנפגעו - העסוקות בכאבן.

למה התעקשו האחראים לעצום עיניהם מול הכתובת החקוקה על הקיר? הרי זו לא הפעם הראשונה. גם במרתון לפני שנתיים נפטר משתתף שלקה במכת חום. גם בתחרויות ריצה אחרות נפגעו עשרות רצים כתוצאה מהחום הכבד.

להטיל אחריות אישית

העירייה ומשרד הבריאות חבים בחובת זהירות כלפי הרצים, והנזק שהתרחש הוא הנזק הצפוי, הנופל למסגרת הסיכונים שיצרה ההתרשלות, ואשר אפשר היה וצריך היה למונעו. אלא שהעדיף מי שהעדיף את קיומו של המרתון למרות התנאים הקשים ולמרות האזהרות. ככל הנראה גברו שיקולים זרים על השיקול של שמירת בריאות הרצים. יתכבדו האחראים בעירייה ובמשרד הבריאות ויסבירו בבית המשפט כיצד גברה להיטות הפרסום והאינטרסים של המארגנים ומקבלי החסויות, על פני שמירה על חיי אדם. (אחרי הכל, לא ניתן לדחות את המרתון לשישי הבא בגלל ביקורו של אובמה, אז מה כבר אם יקרה אם כמה רצים יתייבשו???).

רק הטלת אחריות אישית ועונשים פליליים על האחראים תבטא את הסלידה מהעדפת שיקולי ממון ואינטרסים מסחריים על פני חיי אדם.