קרטלים ברשות המדינה

אני מחכה לשביתה. אני לא סתם מחכה לשביתה, אני מייחל לשביתה. אני רוצה לראות את עופר עיני מצווח בתקשורת על ההגנה שהוא מעניק לעובד האומלל. אני רוצה לראות את הוועדים הגדולים משביתים את המשק. אני רוצה לראות את חברת חשמל ואת ועד עובדי-הנמלים צועדים עם שלטים ומייבבים על מר גורלם.

ולמה אני רוצה את כל זה?

הסיבה פשוטה למדי: אם תהיה שביתה, אוכל לישון בשקט בידיעה שיש בממשלה מי שמתייחס למשבר הכלכלי ברצינות.

ובכן, שר האוצר שאל אך לפני כמה חודשים "איפה הכסף?". התשובה היא מאוד פשוטה - בדיוק שם. אצל עובדי המדינה, אצל עובדי הנמלים, אצל חברת החשמל וחברות המים, אצל החברות הממשלתיות ואצל הצבא.

מחיר הכשלון

ולא, אני לא מתכוון לאותם פועלים ופקידים המשתכרים 6,000 שקל בחודש. אני מתכוון לשכבה העליונה של המרוויחים, אלה שאני ואתה, האזרחים הפשוטים, יכולים רק לחלום על המשכורות ועל תנאי העבודה שלהם (שאני ואתה והאזרחים הפשוטים מממנים).

כל אלה הם קרטלים ברשות המדינה שאיש מהם אינו משלם את מחירי הכישלון. איש מהם אינו מתפטר כשהעבודה לא נעשית היטב, איש מהם אינו תולה את הנעליים כשהם צוברים הפסדי עתק. הם לא מחזירים את הכסף, לא את המשכורות, לא את הבונוסים ולא את המענקים. לא. הם מגלגלים את ההפסדים עלי ועליך, האזרחים הפשוטים, ונוסעים ברכב שאנחנו מממנים דרך המע"מ והמיסוי הישיר והעקיף - לביתם הפרטי אי-שם, או לדירתם היוקרתית במרכז תל אביב.

אדוני שר האוצר, קח מהם 10 אחוזים קטנים. לא מאלה שעובדים קשה ובקושי גומרים את החודש. קח רק מכל אלה שמרוויחים בשירות המונופולים של המדינה ובחברות הממשלתיות למעלה מ-30 אלף שקל בחודש.

כן, יספרו לך שהם לא יהיו מוכנים לעבוד עבור המדינה בתנאים האלה. אז יספרו. נראה אותם מתפטרים. הרי כולנו יודעים שלא מעט מוחות מבריקים יהיו מאושרים לעבוד גם ב-10 אחוזים פחות.

חול בעיניים

וכן, קח גם מהצבא, מ"תקציב הביטחון" המקודש. ולא, אין מדובר בעוד להק מטוסים או בתוכניות מבצעיות. זהו רק חול שזורה הצבא בעיניים של הציבור והממשלה. הפרה הקדושה נחלבת חודש חודש דרך הפנסיות שמרוויח כל איש קבע שיוצא לגמלאות בגיל 45, ומשלב זה ואילך בכל חודש במשך 45 השנים הבאות מתעשר חשבון הבנק שלו בסכומים נאים ללא תמורה.

יאמרו לנו שהם מסכנים את חייהם בשירות המולדת. נכון, אבל כל אזרח סיכן את חייו בשירות המולדת 3 שנים, אם רצה או לא, ללא תמורה כספית.

האם צבא הוא לא קריירה כמו כל קריירה? האם פועל הבניין אינו מסכן את חייו על הפיגומים בקומה 40? האם אלפי אנשי-הקבע הגודשים את הקרייה ואת הבסיסים העורפיים מסכנים את חייהם? האם האזרח אינו נקרא למילואים בעת מלחמה?

ברשות הקורא הסבלן - תרגיל קטן:

עשירון תחתון

הסכום המשולם ל-10,000 אנשי קבע שאחרי יציאתם לפנסיה מקבלים כ-10,000 שקל בחודש, הוא מיליארד ו-200 מיליון שקל בשנה.

שוב: מיליארד ומאתיים מיליון שקלים כל שנה. עכשיו נכפיל סכום זה ב-25 השנים שבהן יכלו להישאר בעבודה ולהיות פרודוקטיביים - ורק אז לצאת לפנסיה, ונקבל מושג באיזה סכומים מדובר.

קח מהפנסיות שלהם רק 10 אחוז, דחה את יציאתם לפנסיה ב-10 או 15 שנים, והנה יש לך עודף תקציבי לחינוך ולעזרה לעשירונים התחתונים.

אדוני שר האוצר, אני יודע היטב כי אימתם של ההסתדרות והוועדים הגדולים עליך. אני יודע היטב שאם תיגע באותם גופים רבי כוח ואדירי עוצמה, יקומו עליך רבים ולא טובים ויאיימו עליך, ויארגנו שביתות כדי "להגן על העובדים" - שם קוד ל"אנחנו שומרים את הכסף אצלנו, ולא אכפת לנו משום דבר" (ראה את הניסיון העלוב לשביתה אצל חברות התעופה). אבל הבטחת לנו פוליטיקה חדשה. לקחַת 10 אחוזים מאותן פנסיות היא מוסרית בהרבה מההפקעה שביצעה ועדת שישינסקי ביחס להכנסות ממאגרי הגז. אז עזוב אותנו מעוד אחוז מע"מ, או מהיטפלות לכסף הקטן ביחס שהולך לחרדים. לך על הכסף הגדול האמיתי שאתה ואני וכל אזרחי ישראל מחפשים.

ועוד הערה אחת קטנה: אם תעשה כך, המשקיעים, כן אותם אילי הון היושבים בחו"ל ומחפשים יעדים להשקעה, יגיעו הנה בהמוניהם, כשיראו שאתה מטפל בבעיות האמיתיות, בזרמי העומק, ולא בקצף העכור שעל פני המים.