למען הגילוי הנאות ייאמר שכותב שורות אילו אוהד מושבע של קבוצת הכדורגל מנצ'סטר יונייטד. גיבורי הילדות שלי הם ג'ורג' בסט, בובי צ'רלטון, דניס לאו, ולאחריהם, קנטונה, בקהאם, גיגס, סקולס ועוד רבים רבים אחרים. לא אחת אני מוצא עצמי מפזם גלורי, גלורי מאן יונייטד, משל אני נמצא בהיכל החלומות באולד טרפורד בעודי יושב מזיע מאחורי ההגה בצומת
מעריב.
איזה עוד מנג'ר של קבוצת כדורגל מסוגל לעורר עניין כה רב בפרישתו? - רק אחד יחיד ומיוחד סר אלכס פרגוסון, המנג'ר האגדי של קבוצת הכדורגל מנצ'סטר יונייטד אלופת הליגה האנגלית בכדורגל.
סר אלכס האדם, הוא סקוטי רגזן ורוד פנים, המאדים כסלק בחודשי הקיץ, שכלפי חוץ איננו מעורר אמפתיה. העיתונאים סבלו מנחת לשונו המשתלחת ושחקניו רעדו מגערותיו הרמות בחדר ההלבשה. גערות שכונו "מייבש שיער" משל היה בהן כדי לייבש שערותיו של הנגער בפני המנג'ר האגדי. אך כולם ידעו להביע את הערכתם הרבה למקצועיותו.
מה היה באיש שצלח 27 שנים של אימון בקבוצה הכי מפורסמת ובעלת השם בעולם? נחישות, מנהיגות, יושרה, טוטאליות, אבל יותר מכל
חריצות והתחדשות כמעט בלתי אנושית. לקבוצות כדורגל ולו הגדולות ביותר יש תאריך תפוגה להצלחות. יכול וקבוצת כדורגל עולה על מסלול הישגים עם הרכב קבוע, למשך ארבע עד לחמש שנים, אח"כ מדרך הטבע חלה נסיגה מסוימת, אם בשל עייפות החומר או יריבות מזנבות שלומדות להכיר את נקודות התורפה, עד שעוקפות אותה וחוזר חלילה. פרגוסון במהלך השנים ביקש לשבור את המסורת של תאריך תפוגה ולהנחיל שינוי והתחדשות תוך כדי תנועה לשנות דור.
כלומר להותיר את קבוצתו בפסגה עוד ועוד שנים, ללא תאריך תפוגה. למטרה זו לא די בעין מקצועית בוחנת, אלא חריש עמוק ולעיניים טרוטות מחוסר שינה מפאת עבודה קשה, על-מנת להגיע ליעד. להעמיד קבוצה טובה שסך מרכיביה יאוצו ירוצו למשך חמש שנים להישגים, היו לדידו של פרגוסון מעשה מרכבה טריוויאלי בו הצליחו לא מעט מאמנים. סר אלכס רצה יותר, רצה רצף של עשרות שנים, עד שתש כוחו.
הייתה לי הזכות לסיור מודרך לפני כמה שנים באולד טרפורד, מגרשה של היונייטד. המדריך בעל המבטא הסקוטי (אלא מה) הבלתי אפשרי והבלתי מובן בעליל גם לדוברי אנגלית, חזר והדגיש את המסורת היונייטדית להצלחות ובאותה נשימה, חזר על שמו של סר אלכס שוב ושוב, כאילו היו אחד המה, היונייטד והמנג'ר, המכונה סר אלכס, ולא אחרת. ביקש המדריך הסקוטי להבהיר שהבוס לא מריץ קבוצה למחצית עשור בו ינסה למקסם תארים, אלא למכונה המחדשת את עצמה שוב ושוב לתארים, היום, מחר, בעוד חמש שנים, בעוד עשר שנים ובעוד שלושים שנה. רוצה לומר, אם תשכח היונייטד, תשכח ימיני.
לי ברור כי פרגוסון באנרגיות ובדרייב שלו יכול היה להמשיך עם הקבוצה עוד כמה שנים. עדיין לא נס ליחו, ולעיסת המסטיק אנרגטית ובלתי מתפשרת כתמיד. אבל בתת ההכרה תחושת הבטן אומרת שאולי האיש במרומי גילו הרגיש שהרצף הבלתי נדלה עליו שקד מגלה סדקים. על המדף לא בנמצא חומר איכותי להמשך השושלת, ולהיקלע לשנות דשדוש עד ליסוד שושלת חדשה להמשך הרצף, זה כבר למעלה מכוחותיו של הווינר הסקוטי. שמיה מיניה, מבחינתו בשלו התנאים לפרישה ברוב פאר והדר עם תואר האליפות בכיס.
פרגוסון בגדולתו, כמעט ושינה סדרי בראשית וריסק את האמרה שקבוצה יותר גדולה מכל מרכיביה. שנות דור כמנג'ר על הישגיו הבלתי אפשריים כמעט והרבים מספור, כמעט והעמידו אותו מעל הקבוצה אותה אימן. אבל בסוף הקבוצה נותרת נצחית וסך מרכיביה נרשמים בדברי ימיה אך לא במקומה.
לדידי, וזאת לפחות לעת הקרובה, קבוצתי האהודה מהעיר מנצ'סטר תיקרא מנצ'סטר סר אלכס יונייטד.
