הפתרונות הקלים שקשים לבצוע

עיתונאי היושב על המקלדת יכול להציע פתרונות קלים אך כאשר רוצים לבצע זאת מוצאים שזה לא כל כך קל כמו שזה נראה על הנייר.

מתברר שיש גורמים שלא נלקחו בחשבון, השלכות על נושאים אחרים שמעמידים את תועלת הפתרון בסימן שאלה, ואינטרסים של קבוצות המתנגדות לפתרון. לפעמים זה פתרון של הבעיה הלא נכונה.
שנוי הוא אף פעם לא קל כמו שמירה על הקיים.

מחשבות אלו עלו במוחי כאשר קראתי את אין ספור המאמרים המציעים פתרונות לשוויון בנטל. לפי מאמרים אלו אין בעיה. כל מה שצריך, זה לחקוק חוק המגייס כל בחור לצבא. בחוק כמו שנהוג בכל חוק, יהיו עונשים למי שלא יתגייס. האם אפשר להתנגד לפתרון כל כך פשוט של שוויון בנטל?

ואז עולה השאלה הבסיסית האם גיוס לכל יממש שוויון? האם הנטל על מי שמתגייס וממלא שרות צבאי מלא של 3 שנים כפקיד בקריה, משתחרר ושוכח משרות צבאי, שווה לנטל על בחור בגולני שבנוסף ל 3 שנים קשות ומסוכנות יישא בנטל הגדול מכולם של קטיעת חייו לחודש מלואים כל שנה במשך שנים רבות?

טוב, יגיב העיתונאי אצבעותיו רצות בזריזות על המקלדת, אי-אפשר לעשות שום דבר כנגד זאת, לפחות נגייס את החרדים.
אבל כאשר באים לממש את אותו גיוס לכל, מתברר שהעיתונאי לא התכוון לגייס ממש את כולם, פתאום ברור שאף אחד לא רוצה לגייס את הערבים אזרחי המדינה (בעצם למה? הם אזרחים שמגיע להם זכויות כמו כל אזרח, למה דמם סמוק יותר?).

אף אחד לא הציע לגייס את כל המשתמטים (סליחה, 'לא כשירים מבחינה נפשית') החילונים מסדיר ועוד יותר המשתמטים ממלואים. יש כמובן מגזרים קטנים יותר נוספים שלא נושאים בנטל. כמו אותו מהנדס בקבע המשרת בקריה ומגיע כמו שעון בכל יום בחמש הביתה ולא עושה מלואים.

אף אחד לא מציע לגייס את כל הנשים ולהטיל עליהם שרות מלואים. לא שאני תומך בזאת. למעשה אני לא באמת חושב שאפשר, או אפילו נכון להכניס למיטת סדום של גיוס, את כולם. אך מי שמציע שהדין ייקוב את ההר חייב לדרוש אף זאת.

מכל אלו לטעמי הכי דחוף לגייס לשרות מלואים את כל ה 'טלנטים' בתל אביב שיעזרו במלחמה המודרנית על דעת הקהל המערבי. במלחמות שלפנינו הם כוח לוחם חשוב יותר מחייל השריון בטנק.
את כל השאר חייבים להכניס 'תחת האלונקה' באופן הדרגתי ובסיוע תמריצים וחינוך ולא להפיל עליהם את כל כובד המשא מיד.

לעיתונאי האמיץ אין בעיה (רגע, האם הוא, שעשה את שרותו הצבאי בעיתון 'במחנה' עושה מלואים?) ריצה נוספת של האצבעות הזריזות על המקלדת והופ, נולד 'שרות לאומי'. אזרחים ערבים ואולי גם חלק מהחרדים ישרתו בשרות לאומי.

לא שכחת משהו עיתונאי קטן? יהיה שרות מלואים למתגייסים לשרות לאומי? מתברר שגם הערבים וגם החרדים מתנגדים אפילו לשרות לאומי. העיתונאי צועד צעד אחורה – "הערבים ישרתו בהתנדבות וגם זאת רק בקהילה שלהם. אי-אפשר להתמודד עם הערבים אזרחי ישראל, זה מסובך..." הוא טוען בהגיון. "אבל החרדים? אצלם זה לא מסובך, ניכנס באבי אבותיהם!"

אני דווקא יודע שהחרדים מתנדבים לא מעט בקהילה שלהם (בדיוק מה שמבקשים לשווא מהערבים). הם מתנדבים אפילו לעזור לכלל האזרחים. בין השאר הם הקימו עמותות התנדבות כמו 'יד שרה' או זק"א.

לא מאמינים? להלן מחקר שנעשה בנושא התנדבות:

"סקרים חברתיים שבדקו את הפעילות התנדבותית של בני 20 ומעלה לפי תכונות נבחרות בשנת 2003 ובשנת 2004 (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 2005, 2006) מעלים כי האוכלוסיה החרדית מרבה לעסוק בפעילות התנדבותית, בפרט התנדבות פרטית, בהשוואה לשאר האוכלוסיה. הממצאים של שנת 2003 מצביעים על אחוז התנדבות של 33 בקרב חרדיים, לעומת 24.5 דתיים, 16.2 מסורתיים-דתיים; 13.5 מסורתיים לא כל כך דתיים; 15.9 לא דתיים- חילוניים ואלה של 2004 מעלים עלייה של שלושה אחוזים בנוגע למתנדבים החרדים והדתיים לעומת ירידה בנגוע למסורתיים וחילוניים."
אם נעצור לחשוב לרגע נזכור שגמילות החסדים זו מצווה שהפכה לתכונה בולטת של החרדים.

אם כך אולי נחשיב התנדבות זו כשרות לאומי?

אך העיתונאים בשלהם - "נשלול מהם קצבאות. שהילדים שלהם ירעבו! אולי אפילו נכניס אותם לכלא. נשלול מבתי המדרש שלהם עזרה. אה, כבר שללנו מהם עזרה בגלל שהם לא מלמדים מקצועות ליבה."

דברי העיתונאים והפוליטיקאים מלכי השוויון. זאת עוד לפני שדברנו על כך שהצבא לא ערוך למחזורי גיוס גדולים ובעייתיים כל כך. עוד לפני שהניחו את אבן הפינה למערכת מורכבת של שרות לאומי.

ממש פתרון קל, אבל מה? קשה לבצוע.