פרשת האינפלציה בהאשמת כנגד אותם ראשי רשויות מוניציפליות ו"בכיריהם" בהאשמות פליליות מעלה שוב ושוב את שתי שאלה טורדניות:1) מהם הגורמים המביאים את ראשי הרשויות הללו - כזיהוי קבוצתי, למעול באימון הציבור יותר מנבחרי ואישי ציבור אחרים? 2) כיצד דווקא הללו - ראשי הרשויות המוניציפאליות, מגיעים בכזו קלות לתפקיד הרם הזה?
הסיבה העיקרית לאינפלציה בראשי רשויות בעיתיים, ושהפלילים רודפים אחריהם, היא בהיבחרותם של ראשי רשויות קלי דעת שהצליחו להשתלט בקלות על מנגנון מפלגה זו או אחרת והנה הם הגיעו לשלטון והפכו לבעלי הבית על ברז הכספים והכוח העירוני. בדרך כלל מדובר באנשים מושחתים מטבעם, אחרים חסרי אמצעים או בינוניים שלפתע הכספת הציבורית קורצת להם ובעיקר המכשלה היא בתחום הבניה שם תמיד ימצא איזה קבלן עשיר עם "מעטפות יפות".
התשובה לשאלה השנייה היא בכך שלהבדיל מהבחירות לפרלמנט בישראל הרי שברוב ההתמודדויות לרשויות המקומיות מסתבר שהתושבים האיכותיים יותר ואף שאר האוכלוסיה הם נעדרי אמביציה חזקה לעמוד על טיב המועמדים המתמודדים וזאת לא מעט משום שכל תושב עסוק בפרנסתו והמוכשרים ביותר - ובעיקר בשוק הפרטי, לא ימצאו לעצמם את הפנאי להידחף למטלה העירונית. וכך יוצא שלא רק ראשי הרשויות המוניציפאליות שנבחרים הם בדרך כלל מהרמות הנמוכות ומטה, אלא בעיקר הם אלה שנבחרו להיות חברי המועצות המוניציפאליות ולכן לא פלא שעם השנים אותם נבחרי מועצת העיר הופכים לראשי וסגני ראשי הראשיות.
אבל מכל הרשימה הארוכה של אלה שנתפסו בחשדות - ואני מכיר רבים מהם היטב, יוצאת פליאתי על איש אחד, שגם אם יורשע או אם לאוו הרי שאני בהחלט מרגיש צורך להעיד על האיש מזוית אחרת ואני תקווה שזו לא תהיה רק "עדות אופי" ותו לא. לאיש הזה קוראים יוסי בן דוד והוא ראש עיריית יהוד- נווה מונסון.
מהיכרותי את האיש במשך שנים לא מועטות, עוד הרבה לפני שנכנס לפוליטיקה העירונית, אני יכול להעיד שלפני כניסתו לפוליטיקה ביהוד לא היו לו את סממני הבעייתיות המאפיינים את המועמד הבעייתי והאפור שמנצל את אדישות הבוחר ומזנק על מפתחות הקופה העירונית.
יוסי בן דור הוא איש העסקים הבכיר ממשפחה מכובדת של אנשי עסקים ביהוד שאת הונם עשו בעשר אצבעות , בעמל כפיים וללא שום רבב של "שטיקאלך". עד לכניסתו לפוליטיקה היה יוסי בן דוד בעליה של "אופנת דה
בסט" המצליחה והמשגשגת, שלה היו חנויות יוקרה בכל הארץ ובראשן בת"א וביהוד כמובן. ידו של האיש הייתה תמיד פתוחה לכל נצרך ומכיסו אכלו ושתו עניי האזור. מהכיס הזה שוקמו עבריינים ונרקומנים נגמלו מסמים. קבוצת הכדורגל ההיסטורית של הפועל יהוד זכתה - במחצית השנייה של שנות ה-80 ובתחילת שנות ה-90, זכתה לעדנה מוארכת בזכות חסותו וכספו של האיש, שלא חשב לקבל תרומה פיננסית על כך לעומת כל אלה שלפניו שעשו מהקבוצה הזו קרש קפיצה קרייריסטי ו/או כלכלי. בתי כנסת , ישיבות, חוגי תרבות והעשרה שיחרו לפתחו ולא יצאו מקופחים. בימים שבעיריית יהוד - ועוד בהיותה מועצה מקומית, שרצן הצרות בכל פינה "פרשיות עלומות" ו"סירחי עודף" ומנגד התגלגלו שם כספים לכל עבר הרי שיוסי בן דוד התרחק משם כמטווחי קשת מהמרום ההוא והמשיך לבנות את האימפריה המסחרית שלו ולעזור לאחיו לבסס את עסקיהם.
ה"בורגר" בתחילת רחוב סעדיה חתוכה ביהוד ובית הקפה האקסקלוסיבי "רצפת" , באותו רחוב, היו רק שניים משורת עסקים פורחים של שאר אחיו, שבטח לא הזדקקו לקופת העירייה כ"גמ"ח סיעודי. זו הייתה הסיבה שרבים ראו בכניסתו של יוסי בן דוד משב חיובי לפוליטיקה ביהוד ולתושביה הנעימים. האיש שיפעל עבור העיר הזו ללא תמורה בספית. האיש שיהפוך את העיר למרכז חסד, ספורט ורווחה. האיש שיבר עם כל אזרח בגובה העיניים והאיש שיהפוך ראשות מוניציפאלית אפורה לדוגמה עסקית מפוארת. אבל במקום כל התקוות הרי שהכותרות מספרות לנו סיפור הפוך לגמרי.
אינני יודע דבר וחצי דבר מהחקירות המשטרתיות ואני מאמין שהאמת תצא לאור ואז יתברר הכל. העיר הקטנה הזו - יהוד שמה, מנדבת לנו כותרות חיוביות ושליות גם יחד בכמות שלא הייתה מביישת אפילו את ת"א וי"ם. קבר יהודה בן יעקב , המקובל הצדיק רבי חיים סינואני, סעדיה חתוכה, שלום רוקבן, צבי רוזן, אריה חביב, דוד קרקו, משה רומנו, צביקה פיק,
שלמה שרף, גביע המדינה בכדורגל, ביה"ס "מקיף" יהוד ומועצת התלמידים הדמוקרטית שלו, הקב ניסן טורצין המנוח, שכונת שרידי גטו ביאליסטוק, הרב עוזי משולם ועכשיו גם יוסי בן דוד הם רק חלק מדמויות , אתרים ונושאים מרכזיים בחיי המדינה ועם ישראל שהעיר הזו העמידה לנו מיום הפיכתה בחזרה ליהוד מ"יהודייה".
סיפורו של יוסי בן דוד עבורי איננו כסיפורם המוניציפלי של שאר ראשי ובכירי הראשיות האחרות שראשיהם ובכיריהם ראו לפתע כיצד נראה מעיין כספי וציבורי שוקק ולכן חפצו גם ב"קצת" פרסום. לדידי, די חבל שהאיש הזה בכלל נכנס לפוליטיקה ומשום כך הייתי מציע למצליחנים כמותו לא להכניס את ראשם הבריא למיטה חולה שבה ישנים עם פרעושים.
כולי תקווה שיוסי בן דוד יצליח להוכיח את חפותו ובא ליהוד גואל.
והפעם - שינוי תרבותי, סרט מקורי, מחלוקת, ראוי ובזבוז
ויושב לו ראש הנחש במינהרה אי-שם ברפי...
