זהירות - ציתותים ומצלמות

"אסור לממשלה לוותר על צנזורה ובמקום שהעיתונות חופשית לחלוטין, שום אדם לא יהיה בן-חורין" (תומאס ג'פרסון).

"שכל בלי כח זיכרון משול למבצר בלי חיל משמר" (נפוליאון בונאפרטה).

האזנות - מנעו 50 פיגועים

זרועות הביטחון בארה"ב, הודיעו בעקבות הגילויים על הציתותים המאסיביים, כי מנעו עשרות פיגועים קטלניים, ביניהם פיצוץ בניין האוצר במרכז.

50 פיגועים - משמע עשרות הרוגים, פצועים ונזק לרכוש, ולתדמית ולביטחון הפנים של האזרחים.

מסקנה ראשונה - מחקירת הפיגועים של 11.9 - עולה בבירור, שאילו היו מאזינים ויותר ערים לנעשה, בנוסף לכשלים נוספים שהתעוררו, אולי אפשר היה למנוע את האסון הגדול.

לא להיות תמימים

כל המדינות, כל ארגוני הביון, מאזינים, מקליטים ועוקבים. זה לא סוד, זה לא דבר שנולד לאחרונה, זה בא להגן, למנוע, להתריע ולסכל פיגועים. לווייני ריגול, מל"טים, חלליות, כל טכנולוגיה מתקדמת מנוצלת גם לביטחון.

יש קודים בין מדינתיים

משך השנים, התפתחו קודים מסוימים, כמו מעין חסינות לדיפלומטים, לשרי ושועי מדינות שבאים לסיורים וביקורים במדינות שכנות, אך עם זאת, כולם נוקטים באמצעי זהירות גם כשמבקרים ידידים - כשמתאכסנים ומשוחחים בטלפונים או אמצעים אחרים.

הדלפת מסמכי וויקיליקס

ההדלפה התאפשרה, לאחר שחייל שהיה מקושר למחשב המתאים, הצליח להעתיק ולהעביר אלפי מסמכים לאחר וויליקס שגרמו למהומות רבות בארצות רבות, אך בעיקר גילו שכולם מרגלים אחר כולם או מביעים דעתם על מה שראו ושמעו.

הדלפת מסמכי ענת קם

בישראל, הדלפת מסמכים, מלשכת אלוף פיקוד מרכז על-ידי החיילת ענת קם, כמעט גרמה לנזק ביטחוני חמור, והמקרה הזה אינו היחיד ויש דוגמאות גם מהעבר.

האם מדובר בפגיעה בפרטיות ובעקרונות דמוקרטיה?

במידה מסויימת - כן. אבל מאידך, אם היינו שואלים את אותם אזרחים שהאזינו להם, אם היו מסכימים להאזנה אם הדבר היה מונע פיגוע המוני, הרג אזרחים חפים ותמימים, הם בוודאי רובם היו מסכימים. על בסיס זה, המדינה עושה זאת מבלי לשאול אותם, למרות שלא כולם מסכימים עם הדרך, השיטה - אבל לא יוכלו להתנגד למניעה.

מצלמות במקומות ציבוריים

השיטה, צריך להודות, הוכיחה עצמה בכל העולם בו השתמשו ברשת מצלמות אבטחה להרתעה, מניעה, אך בעיקר לגילוי אחר מעשה ולהרשעה אחר מעשה.

הפיגוע בלונדון, ברכבת התחתית - המבצעים זוהו על-ידי מצלמות האבטחה ונעצרו. הפיגוע בבורגאס, נגד אוטובוס מטיילים ישראלים, המפגע זוהה במצלמות אבטחה. בישראל - מאז שרשתו כבישים, בארים, בנקים ומקומות ציבור, גילו, הרתיעו ומנעו עשרות מקרי אלימות ותקיפות.

השאלה המרכזית - מה עושים ומי אחראי על החומר שנאסף

בנקודה זו, אכן יש בעיות רבות. השאלות רבות וקשות, מי מוסמך להאזין לצותת, איפה נשמרים החומרים, מי אחראי או מפקח שהחומרים ישמשו רק למטרות ביטחון ומניעה, ולא יועברו ויודלפו לגורמים אינטרסנטיים העוסקים בריגול מסחרי, מוסרי או פוליטי.

החומרים על ריגול ביטחוני

ברור גם שבהאזנות, מעקבים, צילומים, יש גם אלמנטים של מניעת ריגול בין מדינות ולא רק פעולות טרור, למרות שזה יכול להיות משולב.

מסקנה

שמירה על בטחון המדינה, שמירה על ביטחון אזרחי, יש לו מחיר והמחיר הוא פגיעה בזכויות אזרחיות מסוימות, פגיעה בעקרונות דמוקרטיים מול המטרה של הבטחת ביטחון. עם זאת, יש לנהוג בזהירות מרבית ולכונן מנגנוני פיקוח ובקרה כדי שזכויות האזרח לא יהיו הפקר.