ביבי, פרנקל וכמה אחרים

בעבר הלא רחוק נחשב ביבי לפוליטיקאי לחיץ במיוחד; עובדה זו השפיעה על כמה וכמה מהחלטותיו, מה שרשום בדפי תולדותיו. דווקא לאחר שהפסיד עשרה מנדטים בבחירות האחרונות, לא ניכרה השפעה מיוחדת של לחץ בפעילותו המדינית והפוליטית. אולי כי עצם העובדה שזו קדנציה שלישית מעניקה לו ביטחון עצמי ניכר. קדנציה שלישית, רבותיי, זה בהחלט לא חזון נפרץ. לא רבים זכו לכך, לא בארץ ולא בחו"ל.

ייתכן כי במבט מפוקח של בעל ניסיון הבין ראש הממשלה מהר כי לשני הכוכבים הזוהרים החדשים, לפיד ובנט, יש עוד דרך ארוכה כדי לבסס את מעמדם בשטח. מתוך שני הכוכבים החדשים, שר האוצר החדש מתבלט בחובבנות של חסר ניסיון ובנט מנסה להרשים בהכרזות מדיניות ימניות. בינתיים ביבי יכול להפגין ביטחון של תרנגול יחיד בלול תרנגולות.

Surprise, Surprise

מאידך-גיסא, מסתמנים עניינים חדשים מסוג האירועים שלא נצפים מראש. על-אף שביבי ובני משפחתו היו מעדיפים להמשיך עוד שנים רבות בעוד קדנציות בבית ראש הממשלה ברחביה, דווקא חבריו של ביבי למפלגת השלטון הישנה מתחילים להתייחס אליו כאל מי שהיה, ומאותתים לכולם כי לא לעולם חוסן. המפלגה שהעריצה את מדרך כפות רגליו, שלא ראתה את העולם ממטר, רק את ביבי ביבי, מתעוררת לתקופה חדשה, עם מנהיגים חדשים, לקראת מלחמת ירושה. לתפקיד ראש המפלגה ביבי כבר לא ייבחר ומשם הדרך כבר לא סלולה בשבילו אל הפסגה הנצחית.

אך טבעי הוא שהגלגל מסתובב ופעם אתה למעלה ופעם למטה. בינתיים ביבי למעלה ומלהטט מולנו כבעל הבית לכל דבר ועניין. פעולה משמעותית שביצע בימים אלה כראש הממשלה, שהבליטה בעיקר כי שר האוצר החדש עדיין במעמד המתלמד, היא בחירת הנגיד יעקב פרנקל לנגיד בנק ישראל. פרנקל, שכבר כיהן בתפקיד הזה אצלנו, במשך תשע שנים בשנות התשעים, הוא מן ה"נחשבים", אך לא מן ה"גאונים". מכיר את החומר, איש מקצוע, בעל קשרים ענפים עם כל עולם הבנקאות העולמית, אך ידוע גם במחדליו.

בין הבולטים: נאום שנשא בדאבוס, רגע לפני המשבר הנוכחי שתחילתו ב-2008, בו תיאר את החוסן הפיננסי והביטחון הכלכלי של העולם. רגע אחרי זה התמוטטה ברעש גדול חברת הענק בה כיהן כסגן יושב הראש, חברת AIG, יחד עם בנקים, חברות השקעות ומוסדות פיננסיים בארה"ב, מאות מיליארדים של ממשלות, מוסדות ואנשים פרטיים נעלמו מעל פני האדמה וההמשך העגום ידוע.

ובעתיד הקרוב...

אם ביבי מתעלם מטעות יסודית כל כך של הנגיד המיועד, יש לו את הסיבות שלו, לא נראה לי כי יש מישהו אחר בשלטון הנוכחי שיוכל לשנות את הבחירה הזו. אנחנו נחיה עם פרנקל, עם ביבי וגם עם לפיד ובנט המתלמדים, עם החובבנים ועם בעלי הניסיון, עם השאפתנים הנושאים עיניהם לעתיד ולכיסא, עם כמה וכמה טוענים לכס ראש הממשלה העתידי.

אנחנו נחיה עם הגזירות הכלכליות, עם שיחות השלום, עם החור בתקציב, עם ההכרזות המגוחכות כי אין אבטלה בישראל, כאילו שכר של 4,000 שקל לחודש למשפחה נחשב לפרנסה, עם מחירי החשמל והמים, עם אוצרות הטבע הלאומיים שלא שייכים לעם אלא לכמה טייקונים, עם העוני הענק בישראל, עם שר האוצר הקודם שטייניץ, שממשיך לספר לעצמו ולנו איזו מדינה מושלמת אנחנו מבחינה כלכלית, עם הכיתות הצפופות מדי והמורים שלא מרוויחים מספיק וגם לא מלמדים מספיק, וגם עם הישראלים המבריקים, אלה שכנגד כל הסיכויים ממציאים פה המצאות יקרות-ערך, חלקם זוכים בפרס נובל, חלקם זוכים בכסף, חלקם מייצרים מקומות עבודה בשכר מכובד, ועם כל הפרדוקסים הישראלים והעולמיים שמספקים לנו עניין ללא הפסקה.