בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
פרשת הגניבה לכאורה של בקבוק הבושם של הנגיד לשעבר והמיועד יעקב פרנקל בהונג קונג נראית בתחילה דמיונית, הזויה. לאחר חלוף ההלם הראשוני חובה עלינו לבדוק כמה עמוק צללנו בהעדר נורמות ערכיות ומוסריות בסיסיות
|
יעקב פרנקל. העדר נורמות בסיסיות [צילום: יח"צ]
|
|
|
|
|
פרשת גניבת הבושם לכאורה מחנות הדיוטי פרי בחו"ל ואי גילויה במועד בידי מי שמיועד לתפקיד בנק ישראל יעקב פרנקל נראית לא אמיתית, סיפורי בדים. כאדם הנמצא בצמרת הכלכלית העולמית שנים רבות, ושימש בכמה תפקידי מפתח בכלכלה העולמית והרוויח בהתאם אין מצופה ממנו לקחת ללא רשות בקבוק בושם מחנות. אבל הבעיה האמיתית שלנו אינה יעקב פרנקל' וטעות קריטית תהיה להמשיל את מקרה פרנקל כקוץ בגן פורח או כעשב שוטה, כפי שאנו כה מיטיבים לעשות. פרנקל חטא לכאורה במה שבעלי השפעה נבחרי ציבור ואנשי עסקים חוטאים כל העת: הוא מעד במכשול היצרי. למרות שקשה לתרגם בקבוקון בושם לסכום כסף רציני ,הרי ברוב רובם של המקרים שמיוחסים לאנשים בעלי כוח וכסף מדובר פה בדחף שניזון מאגו שמכריז בקול אני ואפסי עוד, ומדובר במכת מדינה: מספיק להאזין פעם ביום לחדשות או לפתוח עיתון כדי לראות את הרשימה היומית של אנשי שררה המככבים בשלבים שונים של ההליך הפלילי מן החקירה המשטרתית ועד להגשת כתב אשום ולפסק הדין. אבל המכנה המשותף בין כל אלה שסרחו ושעומדים לסרוח מטריד ביותר, מאחר שהוא מוליך בהכרח לעבר העדר נורמות בסיסיות ביותר של מוסר וערכים. הנורמות שהיו נוכחות יותר בעבר הלכו ונשחקו עד שנעלמו כליל. במציאות שבה ציבור חדל להזדעזע מפרשות של אונס שחיתות וגניבה, מאחר שסף הרגישות שלו עלה פלאים, אין פלא שרוב האנשים מתמכרים לאח הגדול. שם לפחות ישנה התרחשות אנושית בגובה העיניים, גם אם מוקצנת.. במציאות הקיימת כיום בישראל עשב שוטה הוא מי שלא מדלג בקלילות מעל המשוכה הבלתי נראית של מוסר וערכים לעבר הגשמת מאווייו.
|
|
הכותב הוא עו"ד, בעל השכלה אקדמית במדע המדינה, בוגר ביה"ס לעיתונאות.
|
|
תאריך:
|
15/07/2013
|
|
|
עודכן:
|
15/07/2013
|
|
עמית עוז
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
בן1
|
15/07/13 16:03
|
|
|
|
העורך דין שלו
|
15/07/13 20:43
|
|
2
|
|
חשדנית
|
15/07/13 17:43
|
|
3
|
|
יולו
|
19/07/13 12:38
|
|
חוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), תשל"ו-1976 קובע כי "מי שחוייב בתשלום ארנונה רשאי תוך תשעים ימים מיום קבלת הודעת התשלום להשיג עליה לפני מנהל הארנונה". עוד קובע החוק כי באם "לא השיב מנהל הארנונה תוך ששים יום - ייחשב הדבר כאילו החליט לקבל את ההשגה".
|
|
|
דרך ההתנהלות של מפלגת העבודה לא השתנתה במשך שנים. בוחרים מנהיג, יריביו הולכים אחריו באש ובמים עד הבחירות, ויום אחרי הבחירות כבר מודיעים שהמנהיג צריך להסיק מסקנות ומשחיזים סכינים. בואו נראה מה קרה לאחר ההפסד של אהוד ברק לאריאל שרון ב2001 (בבחירות שלא היו, כזכור, לכנסת). פואד ניצח את בורג והפך ליו"ר זמני למשך שנה, אז הודח ע"י עמרם מצנע. מצנע הפסיד וברח מהכנסת. עמיר פרץ נבחר כמנהיג החברתי, ולאחר שהפסיד חזרנו לאהוד ברק בתוך פחות משנה. ברק הפסיד, הרגיש שמרכז המפלגה סוגר עליו ופיצל את הסיעה לאחר שנתיים בלבד. שלי נבחרה ב-2011, ככה שזה יוצא חמישה יושבי ראש בעשר שנים בלבד. אף יו"ר לא רץ שתי מערכות בחירות רצופות לכנסת מאז שמעון פרס ב-88!.
|
|
|
אילן הלוי, נולד למפשחה יהודית בצרפת, ואולם מאז שהגיע לישראל בשנת 1965, נהג לכנות עצמו יהודי-פלשתיני. הוא היה חבר בקבוצה השמאלנית הקיצונית "מצפן". בהמשך פרש מ"מפצן", שלא הייתה מספיק קיצונית להשקפתו, והנהיג את הפלג הפורש שכונה "הברית הקומוניסטית המהפכנית". הוא עזב את ישראל לצרפת והתחבר סופית לאויבי ישראל, ל"ארגון לשחרור פלשתין" - אש"פ. הוא מונה לנציג פת"ח באינטרנציונל הסוציאליסטי, צורף למשלחת אש"פ לוועידת מדריד. הפך לחבר הוועדה המדינית של המועצה הלאומית הפלשתינית, ולסגנו של שר החוץ הפלשתיני נביל שעת.
|
|
|
"נשים בציון עינו" [איכה ה']. המפרשים מקשים: איך עלה בידי הצוררים להחריב את בית המקדש ולפרוע ברעות בישראל בצורה הקשה והמרה אשר עשו, הרי כל מהלך החורבן היה דבר לא שכלי, עם ישראל היה עם חזק עם צבא חזק, עם עשיר מאוד, מתורבת מאוד. פתאום, בימים בודדים, הכל קורס, הכל נחרב, לא נשאר מאומה ובנייה של אלפי שנים נחרבת בהינף יד. איך קורה כדבר התמוה הזה?
|
|
|
|
|
|
|