לטקס יום הזיכרון לחללי מלחמת יום הכיפורים המתקיים בהר הרצל בירושלים אני הולך מדי שנה בדחילו ורחימו, זהו טקס שבכל שנה הוא מרגש ומדבר אל משפחות החללים ואל חבריהם. לצערי זה לא מה שחווינו בטקס הרשמי בהר הרצל שהתקיים בתחילת השבוע (15 בספטמבר 2013).
בכל שנה הטקס מתחיל בשעה 11:00 ואורך חצי שעה. השבוע מישהו החליט שלרגל שנת הארבעים יש להאריך את הטקס והוא נמשך שעה ורבע בדיוק. צריך לזכור שהימים חמים ביותר, אין כמעט צל במרבית חלקות הקבורה (להוציא החלקה הקרובה לבכירים שהיא מוצלת לכבוד האירוע), כסאות מחולקים במשורה אחד לקבר והציבור כפי שניתן לנחש אינו צעיר. ההורים הם בני שמונים וחמש פלוס, החברים והאחים הם בני שישים, לא בדיוק הגיל שנוח לעמוד בו בשמש הקופחת שעה ורבע...
כללי הטקס כנראה קובעים שכל בכיר בתחילת נאומו חייב לציין את שאר הבכירים הנוכחים במקום בתפקידם ובשמם, התוצאה היא כזו: "כבוד הנשיר מר
שמעון פרס, כבוד ראש הממשלה מר
בנימין נתניהו, כבוד שר הביטחון מר בוגי יעלון, כבוד נשיא בית המשפט העליון מר
אשר גרוניס, כבוד יושב-ראש הכנסת מר יולי אדלשטיין, כבוד הרמטכ"ל רב אלוף בנימין (בני) גנץ, כבוד האלוף.... אלוף פיקוד המרכז, כבוד ראש עירית ירושלים מר.... כבוד יושב-ראש יד לבנים מר.... כבוד יושבת-ראש עמותת אלמנות צה"ל וילדיהם הגברת.... וכך עוד ועוד מכובדים כולם בתוארם הרשמי ובשם המלא כולל כינוייהם (בסוגריים).
אם תכפילו את הטקסט הזה החוזר על עצמו במדויק לפחות שלוש פעמים תבינו עד כמה הוא מייגע, עד כמה אין לו משמעות ועד כמה הוא מתעלם מהאנשים החשובים ביותר באירוע והם המשפחות השכולות.
היות שכבר כתבתי בעניין לפני מספר שנים ללשכת ראש הממשלה וטרם נעניתי... אני מציע בשנית נוסח קצר ופשוט: "משפחות שכולות, קרובי החללים, נכבדי כולם" שיושמע בפתח כל נאום, אלפים יודו לכם על ההתחשבות.
עוד דבר שניתן להקל בו הוא הנחת הזרים. גם כאן לפני כל זר מכריז המנחה על תפקידו ושמו של מניח הזר. הזרם מרובים, התארים והשמות ארוכים והקהל מזמן איבד את סבלנותו. ראוי היה לשקול גם עניין זה.
כאמור הטקס השנה היה ארוך מאוד לעומת כל שנה ונוספו לו קטעי מוזיקה ועוד שכולם לכשעצמם ראויים אבל לא בשטח הפתוח והחם אלא בטקס בו הקהל המאוד מבוגר ישוב על כסאו באולם ממוזג. 39 שנים של טקסים בני חצי שעה היו טובים, לא תמיד צריך לשנות.
ואולי מילה נוספת על תוכן הנאומים, מן הראוי שהנאומים של אנשי הציבור יהיו מכוונים למשפחות השכולות בלבד, לא לכתבים, לא לעיתונאים, לא למנהיגי אומות העולם אלא למשפחות ולמשפחות בלבד.
הטקס מתקיים מדי שנה בירושלים בשעה 11:00 בבוקר ובשאר הארץ בשעה 16:00. כירושלמי התרגלתי שזה כך אבל ראוי לבדוק אם השוני בשעה בין ירושלים לשאר הארץ מחויב, זה יוצר בלבול ואי הבנות. בדומה ליום הזיכרון לחללי צה"ל שעה אחידה בכל הארץ נראית כפתרון טוב יותר.
הערה אחרונה וטכנית. להוציא בחלקה שבה נערך הטקס לא שמע איש בכל חלקות מלחמת יום הכיפורים בהר הרצל את הטקס כלל. בגלל תקלה מבישה במערכת ההגברה הרמקולים לא פעלו בשום חלקה של ההר ואני שהייתי עם משפחה בחלקה התחתונה תהינו במשך כחצי שעה ולא הבנו מדוע לא מתחיל הטקס, רק כאשר אחד הנאספים פתח את האינטרנט בטלפון הנייד שלו הבנו שהטקס בעיצומו. התקלה לא תוקנה ומורת הרוח של המשפחות הייתה קשה, אצטט הורים שקראו בקול (ואין עונה) "הנה עוד מחדל של יום הכיפורים".
ראויים לשבח הנשיא, שר הביטחון והרמטכ"ל שירדו לאחר הטקס ולחצו את ידי ההורים השכולים ליד קברי יקיריהם.
הטקס הזה יקר לכולנו, אנא במשרד הביטחון עשו שיהיה ראוי לנופלים ושיהיה ראוי למשפחות ולחברים. תודה.
התהיות בסוגיה זו עשויות לגלם משמעויות...
