תיבת פנדורה של גבי אשכנזי

פרשת "מסמך הרפז" הפכה לתיבת פנדורה של גבי אשכנזי. פוטש מודרני, ללא טנקים והשתלטות על תחנת שידור, בניסיון כושל לערער יסוד דמוקרטי של כפיפות הצבא לדרג המדיני אזרחי.

לשכת הרמטכ"ל של אשכנזי הפכה למטה חתרני מאורגן של תככים ומזימות לאיסוף מידע מכפיש נגד שר הביטחון אהוד ברק, נגד האלוף יואב גלנט ונגד אלוף נוסף, כל זאת בסיוע בועז הרפז ואנשי צבא בכירים נוספים.

הגילויים שהובאו על-ידי איילה חסון בערוץ 1, בראיון המפתיע עם בועז הרפז, חשפו מידע מרשיע נגד אשכנזי, שבו גילה בין השאר על רצונו של הרמטכ"ל להיות ראש הממשלה. מדהים היה לשמוע מהרפז, האיש והחבר הקרוב של אשכנזי, על קיומו של מטה שהוקם בהשתתפות קצינים, אזרחים עיתונאים (שמותיהם הוזכרו על-ידי הרפז) לשם הרצתו של אשכנזי לפוליטיקה ולראשות הממשלה. כל זאת עוד במהלך כהונתו כרמטכ"ל.

אשכנזי אינו יכול יותר להסתתר בשיטת "זכות השתיקה" ולטעון שהוא לא מעורה בפרשה, שהוא לא ידע מאומה, ושכל הפרשה זו רכילות ובדיות ושהוא "קורבן" על-פי המאמרים של העיתונאי בן כספית.

התנהגותו של אשכנזי מעמידה באור מגוחך את הקמפיין לשמירת ערכי צה"ל, שהוא ניהל לכאורה, לאחר שהדיח מצה"ל שני קצינים בכירים ומוערכים, בגלל סיבות פחותות בהרבה מאלה שבהן הסתבך בעצמו עד הצוואר ולא פיטר את עצמו.

אשכנזי לא יכול להסתיר מהציבור את אישיותו הבעייתית שיש בה פגמים חמורים והיעדר כישורים ויכולות מיוחדות, למרות שזכה להערכה מהתקשורת כמשקם צה"ל כביכול.

החלום שלו ושל החבורה שרצתה להמליך אותו כמנהיג מפלגת העבודה, בדרך לראשות הממשלה, חלפה עם הקנוניה שנחשפה. הוא לא יזדקק יותר לתקופת צינון על-פי החוק, אלא להקפאה עמוקה של העלמות מהבמה הציבורית עם כתם ובושה, על גבול הפלילי.