הזכות לקבלת דיור מהמדינה כזכות יסוד

טוב וחשוב עשה עיתון העסקים "גלובס" שהביא (א', 8.12.13) בעמודו הראשון את דבריו של מנכ"ל בנק מזרחי טפחות, אלדד פרשר, שאמר בוועידת ישראל לעסקים של העיתון, כי רמת מחירי הדיור בארץ היא בעיה חברתית וכלכלית וכי אפילו משפחה שמשתייכת לעשירון התשיעי העליון, לא תוכל לרכוש דירה בת ארבעה חדרים בתל אביב.

פרשר טען בוועידת ישראל לעסקים של "גלובס", כי משפחה המשתייכת לעשירונים העליונים - דוגמת משפחה המשתייכת לעשירון התשיעי העליון, המעוניינת לרכוש דירה בת ארבעה חדרים בתל אביב, תזקק לצורך כך לקבל משכנתה לתקופה של 20 שנה, בשיעור מימון של פחות מ-70% וביחס החזר של 25% מההכנסה, שהינם הכללים שנקבעו על-פי הרגולציה - לא תוכל לרכוש דירה שכזו. מדובר בנתון מפתיע למדי, כי עד כה לא נראה היה כי חלום רכישת דירה ממוצעת בתל אביב, אינו רחוק מהישג ידה של משפחה הנמנית על העשירון התשיעי העליון במדינת-ישראל.

בהתייחסו למשפחה הנמנית על העשירון השמיני העליון במדינת-ישראל, אמר פרשר, כי משפחה שכזו לא תוכל לרכוש דירה בת ארבעה חדרים, מכספי המשכנתה שתיקח לפי תנאי הרגולציה שנקבעו, גם לא בתחומי גוש דן וירושלים. זוהי הזדמנות טובה להטיח בפניהם של כלל המגלגלים עיניהם כלפי שמיים ושואלים בתמיהה, מדוע חייבת משפחה צעירה להתגורר דווקא בתל אביב, בגוש דן או בירושלים? למגלגלי עיניים צדקניים אלה נשיב, כי אם תיצור הממשלה מקורות ומקומות תעסוקה, כמו-גם תספק שירותי חינוך ובריאות נאותים, יהיו רבים שיקפצו על ההזדמנות לרכוש דירת מגורים ולבנות חייהם הרחק-הרחק מתל אביב, מגוש דן ואף מירושלים.

פרשר הציע כי המדינה תיצור העדפה לרוכשי דירות ביישובים שמחוץ לחדרה ומדרום לגדרה, ולאפשר לרוכשי דירות פוטנציאליים אלה לקבל משכנתאות בשיעור מימון גבוה של עד 90%. מן הראוי לתת את הדעת, כי לפי המגבלות שפרסם לאחרונה בנק ישראל, יכול זוג צעיר הרוכש דירה יחידה בפריפריה בשווי של מיליון ש"ח לקבל משכנתה בשווי של 750,000 ש"ח, שעה שאם זוג צעיר זה ירכוש דירה בשווי של 2.5 מיליון ש"ח באזור המרכז, הרי הוא זכאי לקבלת משכנתה בגובה מרבי של עד 1.87 מיליון ש"ח.

התנהלות הממשלה בכל הקשור לקביעת מדיניות ברורה ועקבית בתחום הדירה מראה, כי חרף הצהרותיה הבלתי פוסקות של הממשלה בדבר הוזלת מחירי הדירות, הרי הממשלה עצמה עוסקת - בו-זמנית - בהעלאת מחירי הדירות בישראל. הביורוקרטיה הרבה שנאלץ לעבור כל מי שמתכנן לבנות דירות בישראל - החל משלב האישור הראשון הנדרש ועד מתן תעודת גמר לדירה הבנויה - בצד הסחבת הנלווית אליה, גורמת לייקור בלתי סביר ומיותר של מחירי הדירות בישראל.

זכות יסוד של כל אזרח ואזרח במדינה

הבעיה המהותית לדעתנו-אנו, בכל הקשור למשבר הדיור הפוקד את החברה בישראל, היא כי הממשלה לא התעשתה עדיין והיא אינה יודעת כיצד לטפל באופן ראוי ונכון במשבר הדיור בישראל. הממשלה אינה מוכנה עדיין להכיר בזכותו של כל אזרח ואזרח לדיור, כזכות יסוד המגיעה לו ממדינת-ישראל, כמו הזכות הבסיסית ללבוש, למזון ולעוד שאר צרכים בסיסיים, שאלמלא הם, אין מדינת-ישראל זכאית להיקרא מדינה נאורה.

איש אינו דורש, כי המדינה תממן רכישת "דירה לכל פועל", על בסיס אמירתו המפורסמת של נשיא המדינה שמעון פרס, שדגל בשעתו ברעיון של "מכונית לכל פועל", אבל בהחלט מצפים אנו מהמדינה שכל אזרח ואזרח יוכל למצוא מקום לנום בו שנתו - ולא במחיר של משכנתה שספק אם אי-פעם יוכל לממן פירעונה המלא, או במחיר של שכירת דירה במחיר של דמי שכירות המהווים מחצית (ולעתים אף יותר) ממשכורתו של שוכר דירה שכזו.

עם זאת, מצפים אנו לשינוי בתפיסה החברתית-פוליטית של מדינת-ישראל, הרואה ברכישת דירה בידי זוג צעיר סוג מסוים של "מותרות", שאין כל מקום וצורך לעודדם ובאותה נשימה אינה יוזמת פתרונות דיור חלופיים והמוניים, בדמות בניית דירות מסיבית של דירות להשכרה ובמחיר ראוי ושווה לכל נפש שלא "יקרע" בשל מחירי שכירות גבוהים וחסרי כל פרופורציה ארנקם של מי הנאלצים לשכור דירות בשל היעדר דירה בבעלותם הם.

בית המשפט העליון, בהרכב השופטים ד"ר אילה פרוקצ'יה, מרים נאור ואליקים רובינשטיין, נדרש - עוד בשנת 2004 - בעניין עתירתה של עמותת "מכל הלב" - "ככר הלחם" העמותה לצמצום הפער החברתי בישראל ואנשיה, לשאלת זכותו של האזרח למינימום של קיום אנושי מובטח, כזכות יסוד שחייבת המדינה לספק לו. השופטת אילה פרוקצ'יה, בהסכמת השופטים מרים נאור ואליקים רובינשטיין, קבעו בפסק-דינם, בהסכמה, כי במשפט בישראל הולכת ומשתרשת התפיסה כי כבודו של אדם כזכות חוקתית אוצר בתוכו גם זכות למינימום של קיום אנושי ובכלל זה קורת גג, מזון בסיסי וטיפול רפואי אלמנטרי, וכי על המדינה חובה לדאוג לכך שרמת חייו של אדם לא תרד מתחת לסף הנדרש לחיים בכבוד. שלושת שופטים אלה, ציינו בפסק-דינם, כי יש להניח כי תפיסה זו תכוון את גישתן של הרשויות אם מי מאנשי העמותה יפנה לקבלת עזרה.

חרף קיומו של פסק-הדין בעניין ככר הלחם, הרי טרם התגבשה בציבוריות בישראל בכלל ובתפיסה הפוליטית מבית-מדרשה של ממשלת-ישראל בפרט, העובדה כי הזכות לקורת-גג היא זכות יסוד השמורה וחייבת להיות מוענקת לכל אזרח ואזרח מאזרחי מדינת-ישראל. איש אינו דורש כי ממשלת-ישראל תממן רכישת דירת ארבעת חדרים לכל משפחה ומשפחה בישראל, ובוודאי ובוודאי שלא בתחומי העיר תל אביב.

עם זאת, יכולה ממשלת-ישראל לפעול רבות בתחום מצוקת הדיור - אם בבנייה מאסיבית של דיור להשכרה במחירים מסובסדים ואם בהגדלת נפח המשכנתאות בערים שאינן תל אביב, גוש-דן וירושלים. כך נביא לביזור האוכלוסייה בכל רחבי הארץ ואולי אף נקל - במקצת - על לחץ הדיור בתל אביב ובנותיה.