ישוב הנגב? הצחקתם אותנו

לפני זמן קצר החליטה המועצה הארצית לתכנון ובנייה, להמליץ לממשלה לאשר הקמתו של ישוב חדש בשם שיזף ברמת הנגב. המועצה קיבלה החלטה זו כיאה לגוף דמוקרטי, ברוב קולות, לאחר ששמעה את כל "הגורמים הרלוונטיים". כולל כמובן התנגדויות שהיא הייתה מצווה לשמוע בתוקף החוק.

את המציאות של שיזף קבעו קומץ משפחות שעלו לקרקע באמצע "שום מקום" כבר לפני כשנתיים. המתיישבים הם מגשימים אמיתיים של צווי הציונות ומצבנו בנגב היה שונה בתכלית, לו היו כמותם עוד כמה עשרות.

כיום גרות בישוב 15 משפחות דתיות וחילוניות. בהעדר יוזמות ספונטניות אחרות לגאולת הנגב, הישוב הזה הוא מקור של תקווה. אבל וכאן האבל הגדול, הישוב נוסד כיוזמה חלוצית שלא, אבוי, דרך "המוסדות המיישבים". היזמים גילו שהתב"ע (תוכנית המתאר, תוכנית בניין עיר) מייעדת את השטח ל"קריית חינוך".

בפני המתנחלים עמדה השאלה, איך מתאימים את פעולתם לניסוחים הנפתלים של התוכנית המאושרת ולכן הם קוראים למיזם "כפר סטודנטים". קרוב למושג "חינוך" לא? ולמעשה הם עשו כמנהג הבדואים: עולים לקרקע ומקימים יישוב עם תשתיות מינימליות.

המתיישבים הניחו, כי המוסדות יכירו ביישוב עם הזמן. מדוע התנחלות כן והם לא? מדוע התנחלות בדואית כן והם לא? ואכן הם עשו מעשה ועלו. ובאמת, הוועדה המקומית, המחוזית ומשרד הפנים, המליצו להכיר במקום כישוב. מסתבר שבנסיבות מיוחדות הפוליטיקאים יכולים להתעלם מכל החוקים והתקנות שהם עצמם חוקקו, להשליך לפח את 1,000 הטפסים הנדרשים ולא להפריע. לפעמים מתגלה שכל ישר גם בשלטון.

המתיישבים ידעו בוודאות שאם יגישו בקשה להקמת ישוב ב"צינורות המקובלים", הבקשה לא תאושר. הביורוקרטיה לא תמחל על כבודה אפילו אחרי 30 שנות דיונים מעמיקים. והינה הפתעה. (ואולי לא כל-כך הפתעה), לפני מספר ימים נתבשרנו על-ידי ידיעות אחרונות, כי החברה להגנת הטבע עתרה לבית המשפט נגד הקמת הישוב שיזף בנגב, בטענה כי "התוכנית למקום היא לקריית חינוך ולא למגורים.

עכשיו שוב ימצא בית המשפט את עצמו כפלטפורמה לפעילות פוליטית כנגד החלטות הממשלה.

ישוב הנגב? הצחקתם אותנו.