בנקים ועיתונים נתנו גיבוי לשני הדנקנרים

כשלון הבנקים והרגולטורים

כל מנגנוני הבקרה והפיקוח המקצועי והציבורי נכשלו בתפקידם בפרשיות של נוחי דנקנר ב-IDB ודני דנקנר בבנק הפועלים. הדירקטורים וההנהלות של בנק לאומי ובנק הפועלים, נתנו לשני אנשים אלה אשראים במאות מיליונים, ללא ביטחונות וערבויות המתחייבות.

כל מנגנוני הבקרה והביקורת הפנימית והחיצונית של רואי חשבון, המפקח על הבנקים, רשות ניירות ערך, היו שותפים לקשר תמיכה להפקרות של החגיגות העסקיות, בכספי הציבור והבנקים. פרשיות אלה לא היו באות לעולם לו כל הרגולטורים וכמה עיתונים היו חושפים, חוקרים, ומפרסמים מידע על התנהלויות הפליליות והפסולות כבר לפני שנה.

כשלון התקשורת

התקשורת הייתה שותפה לקשר תמיכה במעלליהם של דני ונוחי דנקנר. ידיעות אחרונות ו"גלובס", טיפלו בדמויות עסקיות אלה בכפפות משי, בהבנה, בתמיכה ובהאדרת שמם וגאוניותם. עיתונים אלה, במקום לבצע תחקירי עומק על הדירקטורים, המנהלים ובעלי השליטה, הם שתקו והתעלמו מחובתם. שני הדנקנרים זכו לתקשורת אוהדת במקום לתקשורת חוקרת.

גם ערוצי הטלוויזיה לא ביצעו שום כתבות ותחקירים בעסקיהם של נוחי ודני דנקנר. התלות בין הון לעיתון פעל, אך הציבור לא ידע.

בזכותם: הנגיד סטנלי פישר, ח"כ שלי יחימוביץ, עיתון "דה מרקר"
שגם בזכותם של אלה הפרשות של הדנקנרים נחשפו, נחקרו, נשפטו והוענשו. נוחי דנקנר איבד את השליטה על הקונצרן הכלכלי הגדול במדינה. דני דנקנר נישפט והורשע בשנת מאסר בכלא.

לסיכום

הגיע השעה שגם כל אלה האחראים לשערוריות ולנזקים הכספיים שנגרמו לציבור ולחוסכים, לתת את הדין, להענש, להתפטר.

מנהלי הבנקים שנתנו אשראים ללא ערבויות וביטחונות שגרמו לחובות אבודים של מאות מיליונים דינם להתפטר. גם התקשורת שמבקרת את כולם אך לא את עצמה חייבת בחשבון נפש ובשינוי מדיניות העריכה.