סערה סביב "מיין קאמפף"

כמעט מאה שנים חלפו מאז הופעת הספר "מיין קאמפף" - משנתו הפוליטית של אדולף היטלר, שמשמשת בימים אלה נושא למחלוקת קשה סביב שאלת הפצתו המחודשת.

בשנה הבאה ימלאו שבעה עשורים למותו של הצורר הנאצי ובאותו מועד יפוגו זכויות היוצרים על הספר. בתור שכזה ניתן יהיה להדפיסו ולהפיצו מחדש במיליוני עותקים ברחבי תבל, וסערת הרוחות נסובה סביב השאלה אם הפצה שכזו היא אכן ראויה או פסולה.

הפוסלים טוענים שהפצת משנתו של היטלר רק תסלים את גלי האנטישמיות ברחבי העולם ותגרום לפריחתן של התנועות הנאציות.

לעומתם משוכנעים אלה המצדדים, שההפצה רק תסייע להעיד על בורותו המפליגה של מחברה, שמלבד גיבוב גרפומני-הדיוטי, הכתוב בשפה שהיא כל כך עילגת - אין במשנה הזו שום דבר רציני.

אסופה נבובה

כך או אחרת, קשה להחליט אם צודקים הפוסלים, או שמא דווקא אלה המצדדים בהפצת הספר. למען הגילוי הנאות צריך להודות ש"מיין קאמפף" כבר מזמן איננו "בסט סלר" וזוכה כיום לביקוש מצומצם ביותר בשווקים הספרותיים על פני הגלובוס. עם זאת, ניתן למצוא אותו, מלבד במעוזים של תנועות פרו-נאציות - גם בשוקי-פשפשים, פה ושם, בעיקר במדינות מזרח-אירופה.

בשורה התחתונה אפשר, מן הסתם, להתנחם בכך שמשנתו של היטלר רחוקה כיום מלהיות "מאסטר-פיס" גם בעיניו של מי שאינו מחבב יהודים. בסך-הכל זו איננה יותר מאסופה נבובה של הזיות חולניות, שאין בינן לבין השכל הישר ולא כלום. קשה, לפיכך, להניח שמשנה שכזו, שכבר אבד עליה הכלח מכבר, תכבוש מחדש יצרים אפלים.

עם זאת אין להתעלם מן העובדה שכל דיון פומבי בשאלה - שלא לומר התייחסות כלשהי אליה - רק ילבה את האש ויעצים בכך סערה מיותרת. אז תנו לה למות, ומהר!