ההצגה אינה חייבת להימשך

ההצגה לא חייבת להימשך. לא תמיד. לא בהכרח. לא בכל מחיר. אולי ההפך - יש נסיבות שבהן היא חייבת להימסך. אין הצדקה להקים את עודד קטש מה'שבעה' על מות אביו כדי לאמן את קבוצתו. אין הצדקה לקיום משחק שבו על דיויד בלאט לאמן את קבוצתו שעות באחדות לאחר שנודע לו על מות אביו.

יש ערכים אנושיים בסיסיים חשובים יותר מאשר קיום משחק כדורסל. לא היה קורה דבר אילו משחקיהן של שתי הקבוצות היו נדחים עד לאחר סיום ה'שבעה' של מאמניהן, אשר בצירוף מקרים מקאברי נפטרו אבותיהם בהפרש ימים אחדים.

שחקני הקבוצות ודאי היו מקבלים בהבנה מלאה את דחיית המשחקים, גם אם רבים משחקניהן הם שחקנים זרים הממתינים בכיליון עיניים לסיום העונה כדי לארוז ולחזור לארצותיהם.

לא נעלה על החיים

המשחקים לא היו בבחינת פיקוח נפש. התייצבותם של המאמנים על הקווים בימי אבלם מרשימה בשל גילוי תעצומות נפש הכרוכות בה אבל יש בה, מצד שני, ביטוי לסולם ערכים שבור.

ספורט, לרבות ספורט מקצועני ותחרותי, לא אמור להיות נעלה על החיים אלא חלק בלתי נפרד מהם. כשם שאבל של אנשים מהווה סיבה מספיקה - מוצדקת! – לדחיית הצגות ומופעים שונים, כך נכון וראוי שהוא יהיה סיבה לדחיית אירועים ספורטיביים, לרבות משחקים בשלבים מתקדמים של ליגות-על.

כמי שצפה במשחק הכדורסל בין הפועל אילת לבין מכבי תל אביב יותר מכל חמלתי על שני המאמנים, אשר באותה שעה המקום האחרון שבו היו אמורים להיות הוא באולם כדורסל, מדריכים את קבוצותיהם.

כאשר עצם קיום המשחק בעיתוי שבו נערך הוא שגיאה קשה בשיקול דעת ( של מי?) חשוב וראוי לעצור ולהרהר ולשאול האם ההצגה אכן חייבת להימשך בכל תנאי, בכל שעה, יהיו הנסיבות אשר יהיו.

לעניות דעתי הקטנה, הצנועה והבלתי נחשבת – לא.