"מוקמת בזה לשכת עורכי הדין (להלן - הלשכה), שתאגד את עורכי הדין בישראל ותשקוד על רמתו וטהרו של מקצוע עריכת הדין.
הלשכה רשאית, בין השאר -
(1).......................................................;
(2).......................................................;
(3)......................................................;
(4)
לפעול להגנת ענייניהם המקצועיים של חברי הלשכה;
מתוך סעיף 3 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961
אם חשב מי שחשב שלשכת עורכי הדין, הינו גוף מיותר או גוף שאינו ממלא המטלות, שראוי שימלא אותן -
מכוח החוק שהקים אותה, הלא הוא חוק לשכת עורכי הדין - הרי באה פרשת מעצרו המתוקשר של עו"ד
רונאל פישר והעידה בה - בלשכת עורכי הדין, כמאה עדים, שאין היא יודעת, אל ודאי ואל נכון, מה היא שליחותה הציבורית.
מבלי להתייחס -
עניינית ופרטנית - לשאלת מעצרו של עו"ד רונאל פישר והחשדות המיוחסים לו (שמאחלים אנו לו שיתבררו, כחשדות מופרכים גרידא),
מבקשים אנו להתייחס לשאלות מקצועיות חשובות, הטורדות - מעשה של יום יום ומעשה של שעה בשעה - כל עורך דין וכל עורכת-דין פעילים בישראל, בייחוד אלה, העוסקים בייצוג שוטף של לקוחות בבתי משפט ובשאר טריבונליים שיפטיים וגם/או מעין שיפוטיים, העולות והנובעות מפרשת מעצרו של עו"ד רונאל פישר הנ"ל. מתוך פרסומים בכלי התקשורת עולה, כי לקוחו של עו"ד רונאל פישר, אלון חסון, מחשיד אותו בהעברת מידע, לכאורה, שמסר הוא לו, במסגרת יחסי עורך-דין-לקוח, לחוקרי המשטרה, בכך פגע הוא, לכאורה - כך הטענה - בחיסיון עורך-דין-לקוח, הקיים ביניהם. כל דרדק זב חוטם, שסיים לימודי אתיקה, יכול לצטט בפנינו, על נקלה הוראת סעיף 90 לחוק לשכת עורכי הדין, לפיה דברים ומסמכים שהוחלפו בין לקוח לבין עורך דין ויש להם קשר ענייני לשירות המקצועי, שניתן על-ידי עורך הדין ללקוח, לא יגלה אותם עורך-הדין, בכל הליך משפטי, חקירה או חיפוש, לא אם ויתר הלקוח על חסינותם. אחרים - בקיאים ומנוסים יותר - יפנו אותנו להוראת סעיף 48 לפקודת הראיות, לפיו דברים ומסמכים שהוחלפו בין עורך דין לבין לקוחו או לבין אדם אחר מטעם הלקוח ויש להם קשר ענייני, לשירות המקצועי שניתן על-ידי עורך הדין ללקוח, אין עורך הדין חייב למסרם כראיה, אלא אם ויתר הלקוח על החסיון; הוא הדין בעובד של עורך דין אשר דברים ומסמכים שנמסרו לעורך הדין, הגיעו אליו, אגב עבודתו בשירות עורך הדין, כאשר הוראות אלה יחולו, גם לאחר שחדל העד להיות עורך דין או עובד של עורך הדין.
עניינים ברורים וחד-משמעים אלה, נהירים לנו, לחלוטין. מה שאינו נהיר לנו הוא, מדוע אין נשמע - ברבים - קולה של לשכת עורכי-הדין -
בזמן אמת במיוחד בעת שמצוי עו"ד רונאל פישר בחקירה - בשאלה עקרונית זו. אין כל מקום להתחמק מהתמודדות עם האלם התקשורתי שגזרו על עצמם ראשיה ודבריה של הלשכה בעניין זה, גם הנימוק שהחקירה עדיין בעיצומה והתערבות בה, דינה כדין שיבוש הליכי חקירה אינה מצדיקה את זה. איש אינו דורש מהלשכה שתחווה דעתה -
דווקנית ופרטנית - בעניינו הפרטני של עו"ד רונאל פישר, המצוי עדיין בעיצומה של חקירה משטרתית.
עם זאת, דורשים אנו, גם דורשים מראשיה ודבריה של הלשכה, היודעים להתבטא, בענייני דיומא, ברהיטות אל מול כל מצלמה ואל כל מיקרופון מזדמן, כי יביעו דעתם ויפרסמו - ברבים - כללי התנהגות פרטניים וחד-משמעיים, בעניין זה, למענם של עורכי-דין ועורכות-דין, העלולים להיקלע - בעתיד - למצב דברים אפשרי שכזה. מעו"ד אפרים (אפי) נוה, ששימש - שנים - כיו"ר ועדת האתיקה במחוז תל אביב והמרכז, מצפים אנו לשמוע דברים ברורים ונחרצים, בשאלה אתית חשובה זו. הדברים מקבלים משנה של חומרה ומשנה של תוקף, שעה - שכפי שפורסם - טוענים סניגוריו של עו"ד רונאל פישר, כי לקוחו,
אלון חסן, מסרב לוותר על חסיון עורך-דין-לקוח, הקיים ביניהם. בכך מצויה בפני חוקרי המשטרה,
אך ורק גרסתו העובדתית המלאה של אלון חסן, כאשר מעו"ד רונאל פישר, נמנע - במצב דברים זה - מלמסור גרסתו העובדתית המלאה (וככל הנראה גרסה סותרת ומפריכה) לגרסתו זו של הלקוח, שפרש הוא בפני חוקרי המשטרה. גם מעו"ד
דורון ברזילי, ראש לשכת עורכי-הדין, מבקשים ומצפים אנו - במקביל - לשמוע דברים, ברורים ונחרצים בשאלות אתיות חשובות אלה -
ובזמן אמת.
מסתבר ומתברר ששני עורכי הדין הנכבדים הללו - שהודיעו כי יתמודדו זה מול זה, בבחירות שיתקיימו ללשכת עורכי הדין, בעוד שנה - עסוקים בשאלות חשובות -
חשובות יותר. כך למשל
"הצליח" עו"ד דורון ברזילי, בעקבות מאבק משפטי מתוקשר, לגרום לכך, כי בית המשפט העליון, בפסק-דין תקדימי, הכיר בזכויות מסוימות של לבנה פורן לעסוק בתחומים, שהלשכה טענה שהם עיסוקים שהעיסוק בהם יוחד לעורכי-דין ולעורכי-דין בלבד. כשלון מצלצל ומהדהד זה - כמו-גם תקדים מיותר זה - שנוצר בעקבות מאבק משפטי מתוקשר ומיותר זה, לא הפריע לעו"ד דורון ברזילי, להציג -
ברבים - הצלחה חלקית ושולית, בעניין מגבלות מסוימות, שהוטלו בפסק-הדין על לבנה פורן, כהצלחה רבתי. עכשיו רבים השניים, זה מול זה, בשאלת משוב השופטים.
עו"ד דורון ברזילי הודיע על חידוש משוב השופטים ובתגובה "זכו" הוא והוועד המרכזי, בראשותו, לפרסומה של הודעת חרם מוחלטת, מטעם הנהלת בתי-המשפט ונציגות השופטים. הללו הודיעו שיחרימו כל אירוע, שייזום הוועד המרכזי ושופטים לא ישתתפו - מכאן ולהבא - באירועים אלה. עו"ד אפרים (אפי) נוה ושאר ראשי המחוזות שהתנגדו לחידוש המשוב, זכו לחיבוק חם, מצידו של הממסד ומערכת המשפט. נשיא בית המשפט העליון, ד"ר אשר דן גרוניס ושרת המשפטים,
ציפי לבני, כיבדו בנוכחותם, כנס מחוזות לשכת עורכי הדין, שהתקיים - בשבוע החולף - באילת. באותו כנס הסבירו שניים אלה, למה ומדוע אין כל צורך בקיומו של משוב שופטים. על שיטת "המקל והגזר", שמפעילות מערכות המשפט והשפיטה, כלפי אוהביהן ושונאיהן, נרחיב ברשימה נפרדת.
אולי מוטב יהיה שיו"ר ועד מחוז תל אביב והמרכז -
המוצג, לעתים, בכלי התקשורת - בטעות, כמובן - כראש לשכת עורכי הדין במרכז - יחדש נוהל ונוהג הבראנץ, שהנהיג הוא על גג "בית הפרקליט", בעבר - נוהל ונוהג שאפשר למאושרים ולזריזים מבין חברי ועד מחוז תל אביב והמרכז, לאכול בימי ששי, ארוחת בוקר מפנקת ומענגת, במחיר ראוי. אם דעתי תשמע - הרי לאור מספרם הרב של החברים, שהצטרפו לוועד מחוז תל אביב והמרכז - בשנים האחרונות - הרי ניתן לשכור את כר הדשא של אצטדיון בלומפילד ולערוך בראנץ יום ששי, לכולם. כך לא יותנה בראנץ זה - כבעבר - בשיטת כל הקודם זוכה. האם אינכם חושבים שמגיעה - לכולם - אחזור ואשנה -
ל-כ-ו-ל-ם - הזכות לאכול בראנץ, במחיר ראוי ולא רק בשיטת, כל הקודם זוכה. האם אין זכאים - כ - ו - ל - ם - לתמורה מלאה, בעד דמי החבר שמשלמים הם לועד מחוז תל אביב והמרכז? ואתה, עו"ד דורון ברזילי, מה תעניק לנו, בתמורה לדמי החבר שאנחנו משלמים לוועד המרכזי כל שנה ושנה? אולי תסדר לנו איזה קרוז או איזה נופשון, במחיר מסובסד לכלל חברי הלשכה? אל תשכח שאנחנו כוח ועוד מעט יהיו חברי לשכה עם מספר רישיון המתחיל ב-70,000 וסופו - סופו מי ישורנו. כדי שזה לא ייחשב, כשוחד, חלילה וחס, אפשר להכליל במסגרת זו, גם הרצאה או שתיים וזו תהיה גם הוצאה מוכרת.
ואתם - נאיבים ונאיביות חביבים שלי - נכון ליום זה - וליום זה בלבד! - אל נא תשכחו לבוא, ביום פקודה, בחודש יוני 2015 לקלפי ולהצביע, בבחירות ללשכת עורכי הדין. אל תאפשרו המשך הביזיון, לפיו פחות מ-30% מחברי הלשכה, הצביעו בבחירות ללשכת עורכי-הדין, שהתקיימו בשנת 2011. אתה מבין את זה, ברוך? אלה שמכהנים בתפקידי הביצוע בלשכה ושאר הנבחרים, מייצגים פחות ממחצית מחברי הלשכה. האם לא אמרתי, עוד בעבר, כי צריך לפרק את הלשכה? האם לא עתרתי, בעבר, לבג"ץ, כדי שתמנע החברות הכפויה בלשכה ונדחתי? תזכירו לי. פשוט שכחתי. השנים, בכל זאת, עושות שלהן ומפלס הסניליות שלי חוגג - בייחוד בימי קיץ לוהטים ולוהבים אלה.
גילוי נאות: כותב רשימה זו עתר לבית המשפט העליון, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, במסגרת בג"ץ 2334/03, למנוע החברות הכפויה בלשכת עורכי-הדין, כמו-גם החיוב הכפוי, מכוח חוק לשלם דמי חבר ללשכה ועתירתו נדחתו, בפסק-דין מתאריך 26.11.2003. במקביל, מתנהלים הליכים משפטיים ומשמעתיים הדדים בין כותב רשימה זו שבין עו"ד אפרים (אפי) נוה, וועד מחוז תל אביב והמרכז של לשכת עורכי-הדין וועדת האתיקה ושל מחוז זה. לאחר הגיש כותב רשימה זו, תביעה לבית משפט השלום, בתל אביב-יפו, בגין פרסום לשון הרע נגד פרקליט וועדת האתיקה, במחוז תל אביב והמרכז, עו"ד מייק יורק-ריד, רכזת וועדת אתיקה זו, עו"ד מיכל קרסוצקי-יחזקאל ונגד וועד מחוז תל אביב והמרכז של לשכת עורכי-הדין וועדת האתיקה של מחוז זה.
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
