בימים אלה כשצה"ל נילחם בחזית בעזה, נגד הטרור של החמאס, והעורף מצוי בסכנת פגיעה ממטחי הרקטות של החמאס, מפרסם הסופר המהולל והמבולבל, א.ב. יהושע, מאמר בידיעות אחרונות (13.7) בכותרת: "מדינת טרור או מדינת אויב"? "הבחנה ספרותית".
במאמר "מסביר" הסופר את "הפתרון" שלו לרקטות, לטרור ולסכסוך בכללותו עם החמאס.
א.ב. יהושע מציע להכיר בחמאס כאויב לגיטימי, להעניק לו לגיטימיות, להיכנס איתו למשא-ומתן, לבטל את הסגר הימי והיבשתי, להפסיק להתייחס אליו כארגון טרור אלא כיריב פוליטי, לאפשר לפועלים עזתים לחזור לעבוד בישראל, לפתוח מעבר בטוח בין עזה לגדה, לתת לו אופק מדיני. יופי של חלום ספרותי בסרט דמיוני.
מסתבר שהכישרון לכתוב סיפור או ספר אינה פוליסה המונעת אמירת דברי שטות והבל, שמוכיחים על העדר תבונה להבנת האיסלאם הקיצוני של המציאות הסובבת אותנו. פעם נוספת מוכיח סופר זה, כמו חבריו לשלשיה המופלאה (דוד גרוסמן,
עמוס עוז) שלהיות סופר מפורסם, שמשתמש בלהטוטי לשון והגיגים ספרותיים אינם הופכים אותם למקור של סמכות והבנה בעניינים מדיניים, ביטחוניים ובינלאומיים שבהם ישראל נאבקת.
הסופר א.ב. יהושע מתימר להיות הסנגור והפסיכולוג של החמאס. לדעתו ("הספרותית") הטרור החמאסי שפועל נגדינו, נובע אך ורק מתיסכול ויאוש שישראל והעולם אינם מוכנים להכיר בחמאס כגוף מדיני ופוליטי לגיטימי. לדעתו הנאיבית והמבולבלת אם נכיר בחמאס כ"מדינת אויב ולא כארגון טרור", הכל יסתדר.
תמימות - נאיביות - טיפשות - א.ב. יהושע איבד את התבונה הרציונליו להבנת המציאות של האיסלאם הקיצוני שהחמאס הוא חלק ממנו. שיקול דעתו של סופר זה מוגבל להגיגים ספרותיים שמנותקים מהמציאות.
אלוהים העניק לסופר א.ב. יהושע, שכל וכשרון ספרותי מבריק, אך ללא הוראות שימוש להבנת המציאות האיסלאמית הסובבת אותנו.
ראוי להזכיר בהקשר זה שא.ב. יהושע וחבריו הסופרים ב"שלישיית המופלאים", דוד גרוסמן ועמוס עוז, העלו כבר בעבר "פתרונות" לסכסוך הישראלי פלשתיני, שהתבססו תמיד על הנוסחה הנאיבית שישראל תמיד "אשמה" בהעדר השלום, ואילו הפלשתינים תמיד צודקים.
הגיע הזמן להפסיק להתייחס ולהתרשם מדבריו ועצותיו של סופר זה, הזקוק לריפוי תודעתי.
יש הכרח לנקוט בדרך אחרת כדי להגן על אינטרס הציבור
