הזכות להתבייש באורנה בנאי "אוהבת הערבים" <br>

לאורנה בנאי מותר להשמיע את דעתה. אבל כנראה שהיא לא מבינה שמלים "זה לא צחוק" ויש להן משמעות, בעיקר כאשר אורנה בנאי השחקנית הנודעת משמיעה אותן בזמן הלא נכון.

זכותה של אורנה בנאי להתבייש במה שהיא מגדירה כ"העם שלי" כדבריה, אבל באותה מידה זכותו של העם הזה להחליט שהוא מתבייש באורנה בנאי "השמאלנית ההזויה, אוהבת הערבים" כהגדרתה.
אורנה בנאי קיימת בזכות ציבור הצופים שפעם אהב אותה. בלי הציבור הזה אין לה זכות קיום. ועל כן כאשר היא מציגה את עמדותיה באופן מזלזל באוהדים וטוענת, לא בחכמה מיוחדת, כי בעיניה "בושה שזה העם שלי", היא בעצם חותרת נגד עצמה. למרבה הצער היא לא רוצה לזכור שעל ראשו של העם "שלה" נופלות מאות רקטות ערביות רצחניות.

נכון שבזמן מלחמה מותר לאורנה בנאי להגדיר את עצמה כ"הזויה" ואולי היא צודקת, אבל להסביר שהיא "אוהבת ערבים" וגם כי הישראלים "מונעים משנאה וצרות מוח", זה ממש לצאת למלחמת חורמה נגד הציבור המפרנס אותה, את ילדיה ואת הכלבים שהיא כל כך אוהבת. ועל כן אין לאורנה בנאי על מה להתפלא אם "האיחולים" שהיא מקבלת בתמורה לאימרי השפר שלה, כוללים דרישה לעבור מיד לגור בעזה.

בעקבות התגובות הציבוריות הנזעמות שהציגו את אורנה בנאי כמי שעומדת "מחוץ למחנה", נשאלה השחקנית על תחושותיה בעקבות ההתנפלות. כאן כנראה כבר היה לאורנה בנאי זמן לחשוב והיא השמיעה דברי חרטה-כאילו כשאמרה: "יכול להיות שבתקופת מלחמה השמאל צריך לסתום את הפה".
והיא הרי שמאל.

מי שאץ להגן על אורנה בנאי, בראיון בגלי צה"ל, היה דודה המפורסם גברי בנאי, אשף הצגת הטקסטים הנפלאים שאחרים, מוכשרים ממנו, כתבו בעבורו. מה שמוזר בהגנה המשפחתית הזאת היה שהדוד גברי לא ניסה להסביר את הדברים שהשמיע אחייניתו, אלא יצא נגד החלטתה המוצדקת של חברת "מנו ספנות", להדיח את אורנה בנאי מעמדת הפרזנטורית של החברה, החלטה שכנראה עתידה לפגוע בפרנסתה.

ההסבר שהדוד גברי המופתע ידע לספק לציבור נשמע ממש כמו "בדיחת גשש" כי טיעונו היה: "קורה דבר נורא במדינה. אי-אפשר להגיד משהו בלי שיקראו לך עוכר ישראל. לא ייתכן שלא נותנים לבנאדם להגיד מה שהוא חושב".

הלו, גברי. להגיד "משהו"? מה שאחייניתך אמרה זה לא "משהו". זו התבטאות רעה ומטופשת ובוודאי שלא בזמן הנכון.

הלו, גברי. גם אתה לא מבין שלמלים יש משמעות? כנראה פשוט שכחת את הפתגם החכם: חיים ומוות ביד הלשון.

"מה היא כבר אמרה?", התפלא הדוד החכם גברי ברצינות תהומית בניסיונו הלא כל כך מוצלח למזער את הנזק, "לא חשוב אם מה שאורנה אמרה זה נכון או לא נכון".

הלו, גברי. ממש הסבר לוגי. אם זה נכון - שתעמוד אורנה מאחורי עמדתה. אם זה לא נכון למה יוצאות לה מהפה אמירות שכאלה.
כי אורנה היא מהשמאל והשמאל כנראה התרגל שלו מותר הכול.