נדמיין לעצמנו את המצב הבא: המגעים לשחרורו של
גלעד שליט בעיצומם, והלחץ הציבורי המתעצם דורש לשחררו "בכל מחיר".
והנה החמאס שולח למשפחתו ולוועד הציבורי למען שחרורו את ההודעה הבאה: אנחנו דורשים 100 מיליון דולר בעד שחרורו של שליט תוך שבוע ימים. אם תשלמו- אנחנו מתחייבים שהוא יחזור בריא ושלם. אם לא– נוציא אותו להורג. להודעה מתלווה קלטת, בה פונה גלעד לאביו ואמו.
לא עוברות דקות וכל כלי התקשורת שלנו מפרסמים את הדרישה. המשפחה והוועד מעבירים מיידית את הדרישה לראש הממשלה. ועכשיו שאלה: האם ראש הממשלה וממשלת ישראל היו נענים לדרישה? התשובה: כמו "ילדים טובים". האם מישהו מעלה על הדעת שלא? האם מישהו רואה לעיני רוחו את התקשורת שלנו מתנגדת? האם מישהו יכול בכלל לעלות על דל מחשבתו שממשלת ישראל תודיע שבשם העיקרון היא לא תשלם? האם ימצא פרשן אחד בכל רחבי המדינה שיטען כי אסור למדינה להיכנע לטרור בצורה כזאת? האם בכלל ניתן לדמיין מצב בו המדינה שלנו( שיש כאלו הקוראים להחרימה, המאשימים אותה בפשעי מלחמה, במעשי טבח והשמדת עם, בפאשיזם ואפרטהייד, במעשי אכזריות שלעומתם מחווירות זוועות רבי הטבחים הנאצים) מסרבת, וגלעד שליט מוצא להורג ולמחרתו אזרחי מדינת ישראל, וכל אזרחי העולם "הנאור" והפחות "נאור" רואים כיצד הוסר ראשו?
לא, אני בטוח לחלוטין כי לא יכול להיות מצב כזה. לא יכול להיות!
אבל, מצב כזה היה לא מכבר במקום אחר, בארה"ב. ארגון "המדינה האיסלאמית" פנה למשפחתו של העיתונאי ג'ימס פולי לקבל סכום כסף גדול, ואם לא, הוא יוצא להורג. עורכי הדין של המשפחה העבירו את הבקשה לבית הלבן. הבית הלבן סרב על-פי עיקרון היסוד שארה"ב לא פודה בכסף בני ערובה המוחזקים בידי ארגוני טרור. עד לפני זמן קצר ארה"ב גם דגלה בעיקרון שהיא לא עושה חילופים של בני אדם עם ארגוני טרור (מה שישראל דווקא מצטיינת בו!), אך אובמה שבר עיקרון זה שעה שעשה עסקת חילופים תמוהה עם ארגון הטרור של הטאליבן.
ראש ממשלת בריטניה הסביר ממש בימים אלו כי כמו ארה"ב, אנגליה לא תשלם כסף ל"מדינה האיסלאמית" על-מנת שלא תוציא להורג אזרח בריטי הנמצא בידיה. כאשר פולי הוצא להורג, התגובה הרשמית האמריקנית הייתה ש"היא מזועזעת", אובמה הנרגש איים ש"ארה"ב תגיב על כל פגיעה באזרחיה", ופרץ ויכוח מי הוא התליין.
העיקרון האמריקני התקבל כדבר הכי טבעי, ומשפחתו של ההרוג לא באה בשום תלונה לממשל האמריקני.
אני אישית מכבד את העיקרון האמריקני, ואין לי שום ויכוח איתו. אבל, אני בדעה שהאירוע של ג'ימס פולי והדוגמה הדמיונית שנתתי, משקפות בצורה הכי נאמנה, הכי טובה, הכי משכנעת, את ההבדל הערכי התהומי שקיים בינינו לבין ארה"ב, מלכת "הנאורות". אצלנו ערך הומאני עליון הוא העיקרון "כל המאבד נפש אחת (התלמוד מוסיף כאן את המילה "מישראל", אך אצל הרמב"ם היא אינה מופיעה) מעלים עליו כאילו איבד עולם ומלואו, וכל המציל נפש אחת (וגם כאן רק התלמוד מוסיף המילה "מישראל") מעלים עליו כאילו קיים עולם מלא".
ומצד שני, תראו מה עשתה תמונת הוצאה להורג אחת למערב ה"נאור". מאות אלפי בני אדם נרצחו בשנים האחרונות בעולם המוסלמי, הורעבו, עונו, נשים נאנסו, מיליוני פליטים, והעולם משך כתפיים, חדל להתרגש מתמונות הזוועה. האו"ם אינו מנסה לספור יותר את מספר ההרוגים בסוריה, כי "זה מאוד עצוב", כדברי מזכ"ל האו"ם. והנה הוצאה להורג של אדם לבן, אזרח ארה"ב, שלמעשה הוקרב ע"י הממשל האמריקני על-מנת שהעיקרון לא יופר– מחוללת סערה עולמית בלתי רגילה. מדוע? מה היה כאן ולא היה, למשל, בתמונות הזוועה מסוריה? כל אחד ותשובותיו!
רק, לכאורה, לפי שעה
