רשות השידור: סוף לעידן ההפקרות

במסגרת כתבה בעלת מסר יחצ"ני-אוהד ב"דה מרקר" על אודות השר גדעון סער ורעייתו העיתונאית גאולה אבן-סער, פורסם דבר מעורבותה של רעיית שר הפנים הגברת אבן-סער בפעילות הפוליטית של בעלה. בעקבות החשיפה, ואולי בגללה, החליטה אילה חסון-נשר, מנהלת חטיבת החדשות של הערוץ הראשון, להטיל מגבלות מסוימות על פעילותה העיתונאית של גאולה אבן-סער ולמנוע ממנה את האפשרות לראיין את מקורבי בעלה ואת מי שקשורים לפעילותו הפוליטית. הפרסומים בתקשורת של פרטי ההחלטה הניהולית-עיתונאית הזו הובילו, ככל הנראה, למחלוקת מקצועית שאליה נלוותה סערת רגשות שבעקבותיה החליטה סער-אבן לנטוש את האולפן, "ללכת הביתה", ולא להגיש את תוכניתה "המוסף". בעקבות הצעד האמוציונלי הזה הוזעק מגיש מחליף.

אילה היא המנהלת המקצועית במעמד של בעלת סמכויות העריכה. מכל בחינה ברור שגאולה כפופה לאילה והיא איננה יכולה לנהוג כפי שהיה מקובל בעבר ברשות השידור, כאילו היא "כוכב" עצמאי שברצותו יקבל את מה שמחליטים מנהליו וברצותו - יסרב לקבל את מרות הממונים עליו. אבל אם אילה רוצה לממש עד תום את סמכויותיה, וחשוב שתעשה זאת, אסור לה להשאיר את המצב כמות שהוא. גאולה אבן-סער, כמו כל עובדי רשות השידור החדשה, חייבת להבין שהימים "הטובים" שבהם איש הישר בעיניו יעשה - נגמרו ואינם עוד. בתור מנהלת-עורכת חייבת אילה להמשיך להפעיל את סמכויותיה. סביר מאוד להניח שגם ברשות השידור ההיא, הכושלת, היו קיימים אז, וכנראה קיימים גם היום, מסלולי טיפול נאותים, לפחות על הנייר, להתמודדות עם בעיות ניהוליות מן הסוג הזה. למשל: לזמן את גאולה לשיחת בירור והבהרה ולהסביר לה ששוב אין לה מעמד-על מיוחד, לומר לה מה מותר ומה אסור - לה ולכול העיתונאים ברשות השידור, להזהיר אותה מפני הישנות מקרים דומים בעתיד, להזמין אותה לבירור בוועדת משמעת, להשעות אותה מעבודתה לפרק זמן קצוב, להרחיק אותה מתפקיד המגישה, או אפילו לזמן אותה לשימוע לפני פיטורין.

אינני יודע מה מכל אלה תבחר לעשות המנהלת אילה, אבל דבר אחד ברור: היא חייבת לעשות מעשה, לפי שיקוליה המקצועיים, ומבלי להתחשב בהיכרות רבת השנים ביניהן, ואולי אפילו תוך התעלמות מן הידידות. זו לא זכותה של אילה, זו חובתה.

עם זאת יש לזכור כי גם בפני גאולה פתוחות אופציות פעולה. אם מה שאילה דורשת ממנה אינו ראוי בעיניה או לא מוצא חן בעיניה - היא יכולה לערער על ההחלטה, או לארוז את חפציה וללכת הביתה. אני מניח שכלי תקשורת אחרים ישמחו לקפוץ על המציאה ולשכור את שירותיה העיתונאיים הטובים של גאולה. בנתיב כזה תוכל רעיית השר לזכות בחשיפה ובהשפעה גדולות בהרבה מאלה המקובלות ברשות השידור.

כיוון ששתי העיתונאיות האלה - אילה וגאולה - נחשבות לנשים הגיוניות, הרי לטובת הרמה העיתונאית שאליה שואפים להגיע בהנהלה החדשה של רשות השידור, חשוב מאוד שיפנו השתיים למסלול ההידברות וההבהרה וימצאו פתרון הולם למחלוקת שהתעוררה - במקרה שפרטי המחלוקת מתאימים למציאות המצטיירת על-פי דיווחי התקשורת. אמוציות אינן הדרך לפתור בעיות.