תהודה אדירה לתרגיל של השמאל הקיצוני

הטרור זקוק לפרסום, לתהודה, לתקשורת. זה סם החיים שלו. ככל שתהיה לו תהודה גדולה יותר ככה יגבר הפחד מהטרור, ככה ירבו לדבר עליו, וככה יעלה במעמדו. לא לחינם אנשי הטרור הם אשפים במלחמה על התודעה של הציבור ומנהיגיו. זה חלק אינטגראלי מהטרור. ואני בא וטוען שמכתב הסרבנות של מה שקוראים אנשי יחידה 8200 הוא בגדר עוד פעולת טרור של השמאל הקיצוני במדינת ישראל. קיצוני השוליים, משמאל ומימין, זקוקים לפרסום, לתהודה, אחרת קולם לא ישמע ומעשיהם לא יוודעו. בזמן המלחמה האחרונה ארגוני השמאל הקיצוני, ותמיד חובה להצמיד אליהם את המילה ו"הקיקיוני", יצאו בהפגנות נגד צה"ל והמדינה, פרסו בעיתון הארץ מודעות גינוי, ואפילו "מרץ" הציונית חברה למפלגות הערביות בהצעה לאי אמון בממשלה, שעה שחיילי צה"ל נלחמו ברצועה. הם אומנם זכו לפרסום, אך בממדים צנועים.

התקשורת שלנו, בחלקה הגדול, ידועה בנטייתה להעניק תהודה בלתי רגילה לכל אירוע קיקיוני של השמאל הקיצוני, אך כנראה שהמלחמה הצודקת כל כך עשתה את שלה. והנה, התותחים כבר לא רועמים, וגימיק של השמאל הקיצוני זכה לתהודה תקשורתית חסרת תקדים. מה קרה? השמאל הקיצוני מצא לעצמו קולב סקסי, מלהיב, בעל דימויים של חוכמה, מצוינות, חוד החנית הטכנולוגי - על-מנת לתלות עליו את משנתו הידועה בתוספת כמה דברי הבל וקשקשנות.

במה שונה התרגיל הזה של השמאל הקיצוני מכל מעשיו ופרסומיו הרגילים במסגרת "תעשיית השקרים" שלו? שתמיד אנחנו מכירים את "מי הוא מי" בחותמים על הקריאה לחרם על ישראל בשל פשעיה, ואילו כאן אין אנו יודעים מי הם אותם 43 אנשי מילואים" מה שמותיהם? מה דרגותיהם? היכן עבדו ביחידה 8200 ? באיזה תפקיד? זה לא סוד! הדבר היחידי שאנחנו יודעים הוא שהיועץ המשפטי שלהם, הוא היועץ המשפטי של ארגוני שמאל קיצוני ומרבה בסיפורי הזוועה על מדינת ישראל ב-חו"ל. כמו-כן אנחנו למדנו, מפי דובר צה"ל, כי 33 מתוכם שרתו בכלל בתפקידי מנהלה.

כן, הם ניצחו

לפנינו לא ילדי תפנוקים, לא ילדים מבולבלים, כפי שמנסים להציג אותם, אלא סתם פחדנים, נגועים במחלת השמאל הקיצוני. הם גם שקרנים! אחד מהם, וגבו למצלמה, נשאל מדוע הם לא פנו למפקד היחידה, או גם לראש אמ"ן, והוא ענה שהם לא הצליחו. שקרן בריבוע!! הלא ברור כשמש שתכלית המכתב היא ל"לכלך" על ישראל לקראת ועדת שאבאס, ולתת עוד תחמושת (לא הכי קטלנית!) לכל שונאי ישראל, ואין בה שמץ של ניסיון ללבן דברים בתוך היחידה.
וכאן אני מגיע לתקשורת שלנו, ואיני מדבר על עיתון הארץ שקנה לו מקום קבע של כבוד בלכלוך על ישראל, בשפה העברית ובעיקר בשפה האנגלית.

התקשורת היא זאת שנתנה למכתב תהודה בלתי רגילה, כותרות ראשיות, פרשנויות. היא הדליקה את המדורה הגדולה ובכך, בדיוק כמו במקרים של טרור, גרמה לכך שאותם 43 אלמונים, תחת הכיסוי הסקסי של 8200, ניצחו, כן הם ניצחו, והם הצליחו אפילו להיכנס לכמה מעיתוני העולם. זאת הצלחה.
ומה שמדהים אותי שבעתיים בעניין התקשורת הוא שכמה בעלי טורים מצאו לפתע באותם 43 אלמונים אור גנוז של חוכמה מדינית המתאימה במידה מסוימת לתפיסה המדינית שלהם (לבטח נמצא כמה מאותם אלמונים משתתפים בהפגנות השמאל הקיצוני נגד פשעי המלחמה שלנו, ולא נבחין באור החוכמה הזה).

שתי המחשות:

• שמעון שיפר ("ידיעות" 14 ספטמבר), הקורא לבדיקה אמיתית ביחידה, מייעץ ל"הקשיב להם", כלומר לדעותיהם, וקובע כי "ראוי שמקבלי ההחלטות יתייצבו לפני החותמים ויסבירו להם מדוע אחרי יותר מ-45 שנות שליטה בחיי הפלשתינים לא נמצאה הנוסחה להיפרדות מהם או לחיים משותפים איתם". אכן שאלה טיפוסית של השמאל, אבל שאלתי היא זאת: נגיד ש-43 חיילים וקצינים אנשי מילואים של "גבעתי", למשל, יפנו בפומבי לצמרת המדינה וימחו על כך שמדיניות הממשלה הורסת את רעיון ארץ ישראל השלמה ופוגעת בישוב הארץ, מה יגיד אז שיפר? שראוי לממשלה שתקשיב להם? במילים אחרות, מה שכתב שיפר הוא עידוד לאנרכיה! אני משוכנע שהוא לא התכוון לכך, אבל זאת התוצאה. דרך אגב, דברים ברוח המלצתו של שיפר השמיעה גם הפוליטיקאית יו"ר מרץ, זהבה גלאון. עליה ועל פוליטיקאים שכמותה, גם מימין, אפשר לומר שלא למדו שום דבר ולא שכחו שום דבר מהדיקלומים השחוקים שלהם.

• נחום ברנע ("ידיעות", 15 ספטמבר) בא וטוען כי ההאזנות הנכנסות לחיים האינטימיים של פלשתינים והמנצלות אישה חולת סרטן לצרכי הביטחון הן מטרידות, "וסרבני 8200" אומרים אמת בקובעם "שהכיבוש משחית". גם כאן הטיעון השחוק (ואיני נדרש לשאלה האם הוא באמת משחית, ואת מי ועד כמה. אותי זה לא השחית, למשל) של השמאל . אבל, מה עניין זה ל-8200 והאזנות החודרות לחיי הפרט של האויב? לפי הגיון זה ארה"ב שחודרת לחיי הפרט גם במדינות בעלות בריתה, הייתה צריכה לסבול מ"כיבוש משחית" ברמה עולמית, להיות מושחתת מכף רגל ועד ראש! כמוה בריטניה, ועוד הרבה מדינות "נאורות".

ואסיים בדברים שאמר מי שהיה עד לא מכבר ראש "יחידת 8200 " של ארה"ב: "אני מעדיף שיחשבו עלי דברים רעים מאשר לסכן אנשים".