להרגע מהרגעת הרוחות

בית הנשיא ביטל את הופעתו של עמיר בניון בנימוק קלאסי ששירו "אחמד אוהב ישראל" לא תורם להרגעת הרוחות. ואני שואל שאלת תם: מהן אותן רוחות שעלינו להרגיע? מה מקורן והאם יש לנו חלק בהן? מאחורי הנימוק של "הרגעת הרוחות" מסתתרת אמת פשוטה יותר ובהירה יותר למי שרק רוצה לראותה: חששנו לעורר את זעמם של ערביי ישראל.

כאשר בבני סכנין מניפים דגלי אשף מעניקים תעודת כבוד לבוגד ובעיקר מניפים שלטים (שלא זכו לאף איזכור באף כלי תקשורת!) "ירושלים היא שלנו!" מנשבות רוחות. כאשר כבישים בארצנו נסגרים כי הערבים "מפגינים" ובהפגנות אלה מתעופפים בלוקים לעבר מכוניות שזוהו לפני כן כמכוניות של יהודים מנשבות רוחות. כאשר נציגי ערביי ישראל ללא בושה קוראים לחיילי צהל רוצחים מנשבות רוחוןת. ואחלו אנו היהודים נדרשים כל העת להרגיע רוחות אלה.

האם לא היגיעה העת להודות ביושר כי אחמד בשירו של בניון באמת ובתמים "לא גדל על אהבה"? האם עצימת העיניים במסווה של "הרגעת רוחות" מקטינה את הבעיה או מעצימה אותה ? האם ההתעלמות שלנו משינאת היהודים האנטישמית שמופצת סביבנו ובקרבנו היא באמת "הרגעה"?

כאשר במדינת ישראל היהודית והריבונית מתנה המשטרה קיומו משחק כדוררגל בעיר ערבית בסלילת "דרך מילוט" ליהודים מאותה עיר המסר לערביי ישראל אינו מסר של הרגעת רוחות אלא של הסכמה לאימה שהם מבקשים להטיל על יהודים במדינת ישראל!. אילו אזרחי ישראל הערבים (הנהנים מזכויות אזרח שאף אזרח ערבי אחר באף מדינה ערבית אחרת לא נהנה מהם) היו נוהגים כפי שמצופה מכל אזרח הגון שום "רוחות" לא היו מנשבות וממילא לא היה מה להרגיע. אך הם בשלהם ובסיוע צמוד של מיעוט יהודים סהרורי מנותק מהמציאות סביבו, מגבירים את עצמת הרוחות. על יום עצמאותנו הם מכריזים כיום אבל ובמועדון צוותא הנהנה ממימון כספי ציבור מציגים בפנינו את "יום הנכבה". ואנו היהודים מנועים מלצייץ שמא תופרע "הרגעת הרוחות". שלוש שנים בלבד אחרי שואת היהודים באירופה עטו עלינו הערבים מכל עבר בהצהרה ברורה וחד-משמעית לשחוט את כולנו -פשוטו כמשמעו - ולהשלים את מה שלא השלימו הגרמנים. אלפים מבנינו נהרגו ואיפשרו את תקומת מדינת ישראל ועתה באים הפורעים ומתלוננים כי גרמנו להם לאסון !! בלשון הצעירים הם באים עלינו ב"הפוך על הפוך" ואנו שותקים ומבליגים כי אנו מחויבים ל "הרגעת הרוחות".

לכל הרוחות עם טענת הרגעת הרוחות!!. מדינת ישראל היא מדינת היהודים. מיעוטים אחרים שחיים בה נדרשים לכבד את חוקיה או לצאת ממנה. איננו אשמים בשום אסון של הערבים אלא ההפך - הם שבאו להשמידנו ועל-פי חוקיהם שלהם עליהם להודות לאל כי נותרו חיים. לו ניצחו גם יהודי אחד לא היה נותר חי. במקום להכריז על טכסי יום האבל שלהם ביום עצמאותנו כבלתי חוקיים אנו שותקים ומיעוטנו ההזוי אף מצטרף אליהם שהרי אנו חייבים "להרגיע את הרוחות ".

אין בכלל ספק שאחמד לא גדל על אהבה. כל הניסיונות לייפות את המציאות ולטעון כי רק מיעוט בקרב ערביי ישראל שונא את מדינת ישראל הוא שקר גס והונאה עצמית שלנו. ערביי ישראל שמצהירים בגלוי על נאמנותם לאחיהם ערביי יהודה ושומרון וערביי עזה אכן נהנים מכל העולמות כמו אחמד של בניון ואין צורך כלל להסביר מדוע. ביטול הופעתו של עמיר בניון בבית הנשיא אינו תורם להרגעת רוחות כלשהי אלא להפך הגמור שהרי יומיום ושעה שעה ערביי ישראל אוהבי ישראל מגבירים את עצמת הרוחות ואנו נדרשים להרגיע...