יותר נשים באקדמיה

תת-ייצוג של נשים, בדרגים הגבוהים של המוסדות להשכלה הגבוהה בישראל, עולה בבירור ממידע מהשטח. למרות שעיני סטודנטיות, סטודנטים ואנשי אקדמיה התרגלו למראה בלתי מאוזן זה, החלטת מל"ג וות"ת, כי אין צידוק לקבל את המצב כגזרה משמיים, מעודדת.

באוקטובר 2013 הוקמה ועדת היגוי משותפת למל"ג ולות"ת לייצוג וקידום נשים במוסדות להשכלה גבוהה, לצורך תכנון התערבויות שתסייענה לחולל שינוי. לראשות הוועדה מונתה הפרופ' רות ארנון, נשיאת האקדמיה הלאומית למדעים, וחברי הוועדה הם נציגי מל"ג, משרד המדע, האוניברסיטאות והמכללות (והכבוד להיות נציגתן האחת נפל בחלקי).

הוועדה הוקמה שנתיים לאחר הגשת דוח צוות בראשות נשיאת אוניברסיטת בן-גוריון, פרופ' כרמי, שעסק בנושא ייצוג וקידום נשים בסגל האקדמי, ולנוכח ממצאי הצוות והמלצותיו.

תת הייצוג של נשים נתפס כסוגיה המצריכה טיפול הן לקידום שוויון בין המינים באקדמיה והן לקידום המצוינות ומיצוי הפוטנציאל של המערכת האקדמית הישראלית. לאור זאת הוטל על הוועדה למפות את הגורמים הקשורים לנושא, לעקוב אחר הטמעת המלצות דוח כרמי שכללו בין השאר דרישת דיווחים שוטפים מכל ראשי המוסדות אודות מידת השוויון המגדרי בכל היבטי המוסד, וגיבוש המלצות נוספות והבאתן למל"ג ולות"ת.

אמנם אי-השוויון המגדרי אינו דומה בכל תחומי הלימוד, וברור שאם שיעור קטן של נשים לומדות תחום ידע מסוים, ממילא ייצוגן בסגל יהיה נמוך, אך לצורך יצירת מאגר חוקרות וחברות סגל בודקת הוועדה גם אפשרויות של עידוד צעירות ללימודים במגוון תחומים שבהם ייצוגן נמוך. נקודה זו רלוונטית במיוחד למכללה כמו שלנו - המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה - המכשירה מהנדסות ומהנדסים וסובלת, כמו מוסדות טכנולוגיים אחרים, ממיעוט סטודנטיות במחלקות כגון הנדסת מכונות והנדסת חשמל אלקטרוניקה.

מהניתוחים המוצגים לוועדה עולה שרוב החסמים העומדים בפני נשים קשורים לציפיות המסורתיות מנשים בגיל הפוריות, ממסרים גלויים וסמויים לנשים לגבי מרכזיות המשפחה בחייהן, וחלוקת העבודה המסורתית ברוב המשפחות. צומת קריטי לקידום קריירה אקדמית היא היציאה לפוסט דוקטורט בחו"ל, ומאחר ששיעור הבוגרות במדעים נמוך, נעשית פעולה של מתן מלגות ייעודיות לנשים, ועידוד בני הזוג לתמוך בהמשך המחקר וקידום החוקרת, הן בעידוד כספי והן בסיוע במציאת עבודה בחו"ל.

כמו בכל שטחי החיים אין לצפות שוועדה, רצינית ככל שתהיה, תשנה סדרי עולם. ייתכן שיש מקום להמליץ על דרישה מהמוסדות להוכיח הבטחת האיזון המגדרי, כפי שנעשה בכמה מארצות אירופה, תוך נקיטת סנקציות על מי שאינן דואגות לאיזון בגיוס ובקידום א/נשי מחקר וחברי/חברות סגל.

גם לפני שלב הגשת ההמלצות למל"ג, ובדיקת הנכונות של ות"ת לתמוך בצעדים בעלי פן כלכלי, נראה שההישג המידי של עבודת הוועדה הוא בהעלאת הנושא למודעות ראשי המוסדות להשכלה גבוהה. השיח ברמת המל"ג, ופניות תדירות לראשי המוסדות האקדמיים בעניין זה, מבטיחים שלא ירד מסדר היום. ראיית המצב הנוכחי כבלתי משביע רצון, ולא מחויב המציאות, היא נקיטת עמדה ברורה לגבי הבטחת שוויון הזדמנויות, ועידוד גמישות בתפקידי המינים המסורתיים.