אף שאין זה הזמן הראוי - הקדמת הבחירות היא הכרח המציאות. האמת ניתנת להיאמר שלא היה מנוס מעריכתן. הכל בעטייה של
ממשלה שהתנהלה על כרעי-תרנגולת, כשאת חבריה איפיינו משחקי-אגו על חשבון פתרונן של מצוקות השעה.
אבל אם יש מישהו הסבור לתומו שתוצאות הבחירות אכן יהיו בבחינת המוצא הרצוי מן הסבך - הוא פשוט טועה בגדול. הסיכוי למציאת ראש ממשלה חלופי ל
בנימין נתניהו נראה בינתיים קלוש ביותר, אם לא בלתי-אפשרי.
במצב הקיים לא נראה באופק מועמד שיעלה בידיו להביס שועל ערמומי כבנימין נתניהו. לא בתוך הליכוד ואף לא מחוץ לשורותיו. אף שיש לנתניהו אופוזיציה חזקה בתוך מפלגתו - קשה להצביע על מישהו שם שיצליח לתפוס את מקומו כראש הליכוד.
משה פייגלין, או
דני דנון? - הצחקתם אותי. לא זה אף לא זה.
קוטף הפירות
אותם דברים אמורים במפלגות האחרות, הלוטשות לשווא את עיניהן לשלטון, באשר יהיה זה הליכוד שיחזור להנהיג רק בשל חולשתן לעומתו. גם הסיכוי למצוא מועמד מוסכם, על דעת גוש-מפלגות מלוכד, שואף בינתיים לאפס. הסכם שכזה, למשל, בין בוז'י הרצוג לבין
יאיר לפיד,
ציפי לבני ו
זהבה גלאון, נראה יותר כחלום באספמיא, באשר איש מהם לא יפרגן לרעהו שהוא יהיה זה שימשוך במושכות.
אם יש, בכל זאת, מי שיקטוף את פירות הבחירות הקרובות - יהיה זה, מן הסתם,
נפתלי בנט, הנושא על גבו את "הבית היהודי" סביר גם להניח שהוא יחבור בחדווה לראש הממשלה, בנימין נתניהו, כשזה ייאלץ לבלוע גלולה מרה נגד בחילה ולתת בעל כורחו לבנט, כתמורה, את סוכריית משרד הביטחון, שאליה הוא כה עורג.
לקואליציה החדשה של הליכוד והבית היהודי תצטרף כמובן גם ש"ס, בראשות
אריה דרעי, והיה מחנהו הימני-חרדי של ביבי שלם. עבור נתניהו תהיה הקואליציה החדשה אותה הגברת בשינוי האדרת: במקום "יש עתיד" של יאיר לפיד הוא ייחנק עם "הבית היהודי" של נפתלי בנט. את צרות האוצר יחליפו אז צרות הביטחון, ומה שבטוח הוא שגם בבית החדש של ממשלת-ישראל לא ישכון לרגע הרוגע.
השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
