החצר של בייניש

המועמדים

המערכת המשפטית גועשת בימים אלה לקראת המינויים לבית המשפט העליון. שלושה תקנים עומדים על הפרק, במקום השופטים אליהו מצא ויעקב טירקל, שפרשו לגמלאות, ובמקום השופט יונתן עדיאל, המכהן עתה כשופט בפועל ואמור לסיים את תפקידו. מינוי רביעי שעשוי לעמוד על הפרק בזמן הקרוב, בטווח של שנה, הוא במקום המשנה לנשיא, השופט מישאל חשין.

התכונה הרבה בנושא זה, נובעת מחילוקי דיעות מהותיים שכבר מסתמנים בין כמה מחברי הוועדה. העיקריים שבהם: הנשיאה המיועדת, השופטת דורית בייניש, ויחד עימה השופטת עדנה ארבל, פועלות למינויו של פרופ' מרדכי קרמניצר לכהונת שופט בבית המשפט העליון. קרמניצר, שהירבה לתקוף דווקא אנשי ימין שסרחו וקולו כמעט שלא נשמע כאשר נמצאו עבריינים בצידה השני של המפה הפוליטית, מוצג על-ידי בייניש-ארבל כ"מר שלטון החוק"; חבר הכנסת אברהם (בייגה) שוחט, "מריץ", בברכת הנשיא אהרן ברק והשופטת בייניש, את מועמדותו של ח"כ דן מרידור לשעבר, הפועל כיום כעורך דין; שרת המשפטים, ציפי לבני, יחד עם כמה חברי ועדה, תומכת במינוי פרופ' רות גביזון לכהונה זו, ובמתן עדיפות למינוי שופטת בית המשפט המחוזי, דבורה ברלינר, כשופטת נוספת לצד גביזון.

החברים

עו"ד דן מרידור מסתמן עתה כאחד המועמדים המעניינים, שלא לומר המוזרים. לו היה מדובר במועמדות וירטואלית, ניחא. פעמים הרבה מועלה שמו של אדם כמועמד (גם אם סיכוייו דלים) רק כדי להוסיף ליוקרתו. אלא שכאן מדובר בדיבורים מתקדמים, ולפי כל הסימנים כבר מסתמן רוב של חמישה חברים מתוך תישעה לביצוע המינוי.

אין מדובר במינוי תמים על בסיס מקצועי. כל הסימנים מעידים על כך שבייניש מנסה לבנות היכל כלבבה, שבו יכהנו לצידה ידידיה הטובים: ארבל (ידידתה הקרובה), קרמניצר (שותפה לדרך), יונתן עדיאל (שותפו לשעבר של בעלה), ועתה מרידור, שתרם רבות לקריירה שלה ונחשב לחבר קרוב של בני הזוג בייניש. מיותר כמעט לציין, כי דבר זה נוגד את האינטרס הציבורי, והוא אף עולה כדי שחיתות.

שוחט הוא שמקדם 'רשמית' את מועמדות מרידור; שוחט, לפי מה שידוע לי, פועל בעיצה אחת עם הנשיא ברק ועם השופטת בייניש. שוחט הודיע על כך למרידור, וזה האחרון לא ביקשו להימנע מכך. שוחט, איש מפלגת העבודה, מקדם למעשה מועמדות של אדם מן המחנה הפוליטי היריב (הליכוד), ולכן, כביכול, לא יוכל להיות מואשם בכך שהוא פועל ממניעים פוליטיים.

נקדים ונאמר כאן: מרידור נחשב אדם ישר. בעברו לא נמצאו כתמי שחיתות (כסף, טובות הנאה וכו'), אם כי דבק בו יותר מרבב בשל מניפולציות תמוהות שביצע בעת היותו בתפקידים שונים בשירות הציבורי. אלא שקיים ספק גדול האם דווקא מרידור - שכיהן עד לפני 2003 במשך כ-21 שנים בתפקידים פוליטיים ו/או כחבר כנסת (הליכוד, ואחר-כך המרכז), ראוי לכהן כשופט בערכאה הגבוהה והחשובה ביותר בישראל. מרידור אומנם קיבל רשיון עורך דין בשנת 1973, אך הוא עסק במקצוע רק שנים מעטות (1973-1982), במשרד פרטי, וחזר לעסוק במקצוע באופן משמעותי רק בשנת 2003 (במסגרת שותפותו במשרד חיים צדוק ושות'). מכל מקום: לנו לא זכור שמרידור הטביע את חותמו במערכת המשפטית, כפרקליט, או שיצאה בזכותו הלכה משפטית חשובה. העובדה ששימש שר משפטים וחבר בוועדת החוקה חוק ומשפט אינה יכולה לבוא, כמובן, במקום ניסיון מעמיק בפרקטיקה משפטית; או לחילופין - עיסוק אקדמי מעמיק בנושא.

מרידור מסרב בתוקף לשוחח בנושא ולהשיב האם הוא רואה עצמו מועמד לכהונה יוקרתית זו. לדבריו, "אני לא מדבר על זה. מילה אחת. לא אם זה אמיתי או לא". "משהו יצא החוצה", אמר מרידור. "אני על המינויים לבית המשפט לא מדבר אף פעם. גם בעבר לא דיברתי על זה... דבר כזה מסתובב, מי שמסובב שיסובב. לא עוסק בזה".

ביקשתי את התייחסותו של מרידור לטיעון לפיו "הקליקה" ברק-בייניש היא שעומדת מאחורי מועמדותו, למרות "ציבעו" הפוליטי. "הבנתי מה שאתה שואל", אמר. "לא רוצה לא רוצה לענות גם על הקליקות. לא רוצה להיכנס לזה. אתה יכול לכתוב משהו הגון וראוי, תכתוב. כל תגובה תגרור את זה למקום שאני לא רוצה. אני לא רוצה להגיב אם אני מועמד או לא; אם אני מועמד פוליטי או לא... אני היום דמות מוכרת, אבל אני לא רוצה להגיב. זו לא ידיעה שיצאה ממני".

פוליטיקה

ח"כ אברהם שוחט, החבר בוועדה לבחירת שופטים, מאשר כי הוא אכן מקדם את מועמדות מרידור. "אני עדיין לא יודע מי ומה במועמדים", אמר, "אבל, אני חושב שאם אתה שואל אותי אם הוא מועמד ראוי, התשובה כן. קרמינצר, התשובה היא כן... הרעיון של מרידור הוא לא רעיון רע".

שאלתי את שוחט - המעיד על עצמו כאיש חסר ניסיון במערכת המשפטית, האם נכון שהרעיון למינוי מרידור הגיע מהחלונות הגבוהים, היינו: ברק-בייניש. שוחט נמנע ממתן תשובה ישירה לנושא זה. לדבריו, הוא אינו טוען לזכויות יוצרים על הרעיון, אבל, הוא חושב שזה רעיון טוב. "שוחחתי עם מי ששוחתי בעניין. יש לא מעט אנשים שחושבים שהרעיון לא רע" בשל אישיותו של מרידור: כמי שתומך בערכי הדמוקרטיה, כמי שפעל למתן שיוויון זכויות לכל אזרחי המדינה, וכמי שחרד מהקשר בין הון ושלטון, וכמי שהיה בין הראשונים שפועלים למען חוקה לישראל".

שוחט מאשר, כי אם אכן ייצא המינוי אל הפועל, המדובר בקפיצה ראשונה מהמערכת הפוליטית לבית המשפט העליון. ובכל זאת, אמר: "הוא בעיני איש ראוי. נכון שזה יכול להיות המקרה הראשון שאם זה יסתייע וזה ייקרה - מעבר של איש מהפוליטיקה לבית המשפט העליון, אבל הוא בעיני בין האנשים הראויים... אני מסכים שיש בעייתיות מסויימת. לא בנושא של דן מרידור - הבעיה היחידה שקצת מעיקה לי, האם ייהפך הדבר לתקדים, ובסופו של דבר יביאו אנשים לא מתאימים".

שאלנו את ברק ובייניש האם נכון הדבר שהם תומכים במינוי מרידור לבית המשפט העליון. בתגובה שנמסרה מטעמם נאמר: "שופטי בית המשפט העליון טרם נפגשו לדון במועמדים וטרם הביעו עמדתם בנושא".