הקפות שניות בגולן

שני חיילים צועדים ברחוב יפו בירושלים, תרמיליהם הכבדים על גבם וארבעת המינים בידם. המראה הזה - צעירים במדים החוזרים מחזית הקרב או בדרך לבסיס, כשבלולב ובאתרוג אוחזים יחד עם נשקם - נעשה כמעט סמל של סוכות תשפ"ו.

בין חומות האבן של העיר העתיקה בירושלים, אלפי מתפללים הקיפו את הרב שמואל אליהו בשירת הלל סוחפת, בליווי נגנים וכלי נשיפה. הרגע השיא נרשם כשרבה של צפת הרים את ארבעת המינים מול פני ההמון - תפילה אחת גדולה של תקווה ואחדות.

בפארק עין סלוקיה שברמת הגולן, שנפגע קשות במהלך המלחמה ונשרף כמעט כליל, נראים שוב מטיילים בחול-המועד סוכות. משפחות, צעירים וזוגות מגיעים למקום למרות שלא נפתח רשמית לציבור, ונהנים מהטבע הירוק שהחל להשתקם.

בני קיבוץ מלכיה שבגבול הצפון שבו השנה לביתם לאחר שנתיים של פינוי בעקבות המלחמה, וחוזרים לשגרת חיים ולשמחת חג הסוכות. המשפחות מקימות יחד את הסוכה - הילדים גוזרים שרשראות צבעוניות, ההורים תולים קישוטים ומניחים סכך טרי של ענפי דקל.

"בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים... לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם, כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם...". עם יצא ממצרים. בדרכו לארץ אבותיו התעכב ארבעים שנה או אלפיים במדבר העמים, ושם דר בסוכות. היו תקופות שהסוכות היו לארמונות אבן מפוארים; עדיין, הם נותרו ארעיים כסוכה שדפנותיה רעועות. לרגע או שניים בגלויותינו חשבנו שהונח לנו, ומיד הזדעזעו דפנות הקיום ועליהן הכתובת: "יהודי אתה, מקומך לא פה". ושוב יצאנו למדבר.